Bermuda Bowl
| ענף |
ברידג'  |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1950 |
| ארגון מפעיל |
התאגדות הברידג' העולמית |
| אתר רשמי | |
  | |
Bermuda Bowl היא אליפות העולם בברידג' לנבחרות לאומיות. התחרות מאורגנת בכל שנה אי זוגית על ידי התאגדות הברידג' הבינלאומית, בראשי תיבות:WBF. התחרות הראשונה נערכה בשנת 1950 בעיר המילטון בברמודה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחרות הראשונה אורגנה בשנת 1950 על ידי נורמן בך, רואה חשבון ושחקן ברידג' מברמודה ששיחק בנבחרת בריטניה. התחרות הראשונה הייתה תחרות בין שלוש נבחרות: ארצות הברית, אירופה ובריטניה. ב-Bermuda Bowl הראשון זכתה נבחרת ארצות הברית. התחרות התקיימה באותה תקופה אחת לשנה והייתה תחרות בין נבחרת ארצות הברית לבין נבחרות ממדינות אירופה. בשנים 1957 עד 1975 זכתה הקבוצה הכחולה שיצגה את איטליה שש עשרה פעמים באליפות.
להלן רשימת שינויים והרחבות בתחרות.
1958 - התווספה לתחרות אלופת דרום אמריקה.
1961 - האלופה המכהנת השתתפה אוטומטית בתחרות.
1966 - השתתפו גם נבחרות מיבשת אסיה.
1971 - גם נבחרת אוסטרליה השתתפה.
1974 - התווספה תחרות דומה לנבחרות נשים שנקראת Venice Cup.
1979 - האלופה המכהנת לא השתתפה אוטומטית בתחרות רק משום שהייתה אלופה בפעם הקודמת.
1981 - הנציגות של אירופה הוגדלה בשתי נבחרות.
1983 - ארצות הברית והמדינה המארחת הורשו לשתף שתי נבחרות.
1985 - Bermuda Bowl ו-Venice Cup משוחקות באותו מקום, באותו זמן ובאותו פורמט.
אגוסטין מדלה היה השחקן הצעיר ביותר שהשתתף בתחרות והוא היה בן 15 בלבד. בהמשך הוא זכה בתחרות כחלק של נבחרת איטליה.
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מקום התחרות והשנה | מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי |
|---|---|---|---|
| מרקש, מרוקו, 2023[1] | שווייץ | נורווגיה | ארצות הברית2 |
| איטליה, 2021[2] | שווייץ | הולנד | נורווגיה/ארצות הברית |
| ווהאן, סין, 2019[3] | פולין | הולנד | נורווגיה |
| ליון, צרפת, 2017[4] | ארצות הברית 2 | צרפת | בולגרית |
| צ'נאי, הודו, 2015[5] | פולין | שוודיה | ארצות הברית 2 |
| באלי, אינדונזיה, 2013[6] | איטליה | מונקו | פולין |
| וולדהובן, הולנד, 2011[7] | הולנד | ארצות הברית 2 | איטליה |
| סן פאולו, ברזיל, 2009 | ארצות הברית 2 | איטליה | בולגריה |
| שאנגחאי, סין, 2007 | נורווגיה | ארצות הברית 1 | הולנד |
| אסטוריל, פורטוגל, 2005 | איטליה | ארצות הברית 1 | הולנד |
| מונטה קרלו, מונקו, 2003 | ארצות הברית 1 | איטליה | ארצות הברית 2 |
| פריז, צרפת, 2001 | ארצות הברית 2 | נורווגיה | פולין |
| סאוטהמפטון, ברמודה, 2000 | ארצות הברית 1 | ברזיל | ארצות הברית 2 |
משנת 1980 ועד שנת 1999
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מקום התחרות והשנה | מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי |
|---|---|---|---|
| חממאת, תוניסיה, 1997 | צרפת | ארצות הברית 2 | נורווגיה |
| בייג'ינג, סין, 1995 | ארצות הברית 2 | קנדה | צרפת |
| סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה, 1993 | הולנד | נורווגיה | ברזיל |
| יוקוהמה, יפן, 1991 | איסלנד | פולין | שוודיה |
| פרת, אוסטרליה, 1989 | ברזיל | ארצות הברית | פולין |
| אוצ'ו ריאוס, ג'מאיקה, 1987 | ארצות הברית | בריטניה | שוודיה |
| סן פאולו, ברזיל, 1985 | ארצות הברית | אוסטריה | ישראל |
| סטוקהולם, שוודיה, 1983 | ארצות הברית 1 | איטליה | צרפת |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1981 | ארצות הברית | פקיסטן | פולין |
משנת 1950 ועד שנת 1979
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מקום התחרות והשנה | מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי |
|---|---|---|---|
| ריו דה ז'ניירו, ברזיל, 1979 | צפון אמריקה | איטליה | אוסטרליה |
| מנילה, הפיליפינים, 1977 | צפון אמריקה | אלופים המגנים על תוארם (ארצות הברית)[8] | שוודיה |
| מונטה קרלו, מונקו, 1976 | צפון אמריקה | איטליה | ישראל |
| סאוטהמפטון, ברמודה, 1975 | איטליה | צפון אמריקה | צרפת |
| ונציה, איטליה, 1974 | איטליה | צפון אמריקה | ברזיל |
| גוארוג'ה, ברזיל, 1973 | איטליה | ארצות הברית קבוצת Aces[9] | ברזיל |
| טאיפיי, טאיוון, 1971 | ארצות הברית קבוצת ה-Aces | צרפת | אוסטרליה |
| סטוקהולם, שוודיה, 1970 | צפון אמריקה | טאיוון | נורווגיה |
| ריו דה ז'ניירו, ברזיל, 1969 | איטליה | טאיוון | צפון אמריקה |
| מיאמי ביץ', ארצות הברית, 1967 | איטליה | צפון אמריקה | צרפת |
| סנט וינסנט, איטליה, 1966 | איטליה | צפון אמריקה | ונצואלה |
| בואנוס איירס, ארגנטינה, 1965 | איטליה | צפון אמריקה | ארגנטינה |
| סנט וינסנט, איטליה, 1963 | איטליה | צפון אמריקה | צרפת |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1962 | איטליה | צפון אמריקה | בריטניה |
| בואנוס איירס, ארגנטינה, 1961 | איטליה | צפון אמריקה | צרפת |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1959 | איטליה | צפון אמריקה | ארגנטינה |
| קומו, איטליה, 1958 | איטליה | ארצות הברית | ארגנטינה |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1957 | איטליה | ארצות הברית | |
| פריז, צרפת, 1956 | צרפת | ארצות הברית | |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1955 | אירופה | ארצות הברית | |
| מונטה קרלו, מונקו, 1954 | ארצות הברית | אירופה | |
| ניו יורק, ארצות הברית, 1953 | ארצות הברית | שוודיה | |
| נאפולי, איטליה, 1951 | ארצות הברית | איטליה | |
| האמילטון, ברמודה, 1950 | ארצות הברית | אירופה | בריטניה |
הישגי נבחרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1985 סיימה נבחרת ישראל במקום השלישי. בנבחרת שיחקו: דוד בירמן, שמואל לב (סם לב), אליקים שאופל, שלום זליגמן, יוליאן פרידריך ומיכאל הוכצייט.
- בשנת 1976 סיימה נבחרת ישראל במקום השלישי. בנבחרת שיחקו: ישעיהו לויט, שמואל לב (סם לב), אליקים שאופל, פנחס רומיק, יוליאן פרידריך ומיכאל הוכצייט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של Bermuda Bowl
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 46th World Team C , WBF
- ^ בעקבות מגפת הקורונה התקיימה בשנת 2022
- ^ 44th World Team Championships , WBF
- ^ 42nd World Team Championships , WBF
- ^ 42nd World Team Championships , WBF
- ^ 41nd World Team Championships , WBF
- ^ 40th World Team Championships , WBF
- ^ שניים מהאלופים המגנים על תוארם פול סלווי ובילי איזנברג שיחקו בנבחרת צפון אמריקה.
- ^ קבוצת ברידג' מקצוענית מארצות הברית.