מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
לכת
|
| הגייה* |
lechet
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ה־ל־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֶלֶת
|
| נטיות |
|
- צורת המקור של הלך
- ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם – בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ; וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ.“ (דברים ו, פסוק ז)
- ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
- ”וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת, וַיִּפְצַר־בּוֹ חֹתְנוֹ; וַיָּשָׁב, וַיָּלֶן שָׁם.“ (שופטים יט, פסוק ז)
- ”וַיַּךְ דָּוִד אֶת־הֲדַדְעֶזֶר בֶּן־רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה; בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר־פְּרָת.“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ג)
- ”וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא בֶן־הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם...“ (מלכים א׳ ב, פסוק ח)
| השורש הלך
|
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
תנועה מעבר ממקום אל מקום
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| ה/י־ל־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
הָלַךְ
|
הוֹלֵךְ
|
יֵלֵךְ
|
לֵךְ
|
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
|
| נִפְעַל
|
נֶהֱלַךְ
|
נֶהֱלָךְ
|
יֵהָלֵךְ
|
הֵהָלֵךְ
|
לְהֵהָלֵךְ
|
| הִפְעִיל
|
הוֹלִיךְ
|
מוֹלִיךְ
|
יוֹלִיךְ
|
הוֹלֵךְ
|
לְהוֹלִיךְ
|
| הֻפְעַל
|
הוּלַךְ
|
מוּלָךְ
|
יוּלַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
הִלֵּךְ
|
מְהַלֵּך
|
יְהַלֵּך
|
הַלֵּךְ
|
לְהַלֵּךְ
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַלֵּךְ
|
מִתְהַלֵּךְ
|
יִתְהַלֵּךְ
|
הִתְהַלֵּךְ
|
לְהִתְהַלֵּךְ
|
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
| |
|
