מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא צעד, נע ממקום למקום ברגליו; עשה את דרכו, עבר הלאה.
- ”דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר“ (שמות ח, פסוק כג)
- ”וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם“ (בראשית ז, פסוק יח)
- בעוד היא הולכת ברחוב, פגשה לפתע בחברת ילדות.
- לשון המקרא התנהל, נהג בדרך מסוימת.
- ”אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ“ (ויקרא כו, פסוק ג)
- ”בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם-תֵּלֵכוּ...“ (דברים ה, פסוק כט)
- לשון המקרא זלג, טפטף, זרם.
- ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכׇל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם, וּמַעְיָן מִבֵּית יהוה יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.“ (יואל ד, פסוק יח)
- ”וְאִם חִבֵּץ, כָּל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ הַשֶּׁמֶן, פָּסָל.“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ב, משנה ד)
- בלשון הדיבור נפטר.
- "מי שעבר את כל הלילה, וראה אור יום / הוא לא יניח שנשכח את ההולכים." ("מי שחלם", דידי מנוסי)
- [סלנג] אבד או ניזוק באופן שאין לו תקנה; בוזבז לשווא.
- אתה יודע כמה כסף הלך לי על האוטו הזה?
- ”מעשה בפרה..והאכילה רבי טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים והתירוה אמר רבי טרפון הלכה חמורך טרפון“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ד)
- עלינו את כל ההר, הלכו לי כבר הרגליים.
- פועל עזר המציין פעולה ממושכת המתגברת בהדרגה (הלך ו־).
- ”וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם.“ (יונה א, פסוק יג)
- המלחמה הלכה והסלימה ככל שחלף הזמן.
- [עממי] פועל עזר המציין אירוע העתיד להתרחש בתוך זמן קצר (הלך ל־).
- ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה.“ (בראשית כה, פסוק לב)
- ”וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל-עַמִּי אִשָּׁה כִּי-אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל-אָבִיו אוֹתָהּ קַח-לִי כִּי-הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.“ (שופטים יד, פסוק ג)
- זאת הולכת להיות מסיבה פיצוץ!
- (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה: האונייה נעה לפָנִים, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.
- (ימאות) הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה: האונייה נעה לאחור, בין בכוח מנועיה בין בכוח הרוח.
- המילה מופיעה בשפות שמיות אחרות - פיניקית: 𐤄𐤋𐤊 (הלך), אכדית: alāku, אוגריתית: 𐎅𐎍𐎋 (הלך), ארמית: הֲלַךְ, ערבית: هَلَكَ (הַלַכַּ). חוקרים משערים שבפרוטו-שמית הצורה היתה: מפרוטו-שמית: halāk.
- 7. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
- 7. האניה מהלכת קדימה
- 8. האניה מהלכת אחורה
| השורש הלך
|
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
תנועה מעבר ממקום אל מקום
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| ה/י־ל־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
הָלַךְ
|
הוֹלֵךְ
|
יֵלֵךְ
|
לֵךְ
|
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
|
| נִפְעַל
|
נֶהֱלַךְ
|
נֶהֱלָךְ
|
יֵהָלֵךְ
|
הֵהָלֵךְ
|
לְהֵהָלֵךְ
|
| הִפְעִיל
|
הוֹלִיךְ
|
מוֹלִיךְ
|
יוֹלִיךְ
|
הוֹלֵךְ
|
לְהוֹלִיךְ
|
| הֻפְעַל
|
הוּלַךְ
|
מוּלָךְ
|
יוּלַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
הִלֵּךְ
|
מְהַלֵּך
|
יְהַלֵּך
|
הַלֵּךְ
|
לְהַלֵּךְ
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַלֵּךְ
|
מִתְהַלֵּךְ
|
יִתְהַלֵּךְ
|
הִתְהַלֵּךְ
|
לְהִתְהַלֵּךְ
|
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
| |
|
- לשון המקרא כמו הָלַךְ (1) ו(2), לעתים תוך הדגשה של הליכה בדרך מסוימת.
- ”וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט.“ (מלכים א׳ כא, פסוק כז)
- ”בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת“ (יחזקאל יח, פסוק ט)
| השורש הלך
|
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
תנועה מעבר ממקום אל מקום
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| ה/י־ל־ך
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
הָלַךְ
|
הוֹלֵךְ
|
יֵלֵךְ
|
לֵךְ
|
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ
|
| נִפְעַל
|
נֶהֱלַךְ
|
נֶהֱלָךְ
|
יֵהָלֵךְ
|
הֵהָלֵךְ
|
לְהֵהָלֵךְ
|
| הִפְעִיל
|
הוֹלִיךְ
|
מוֹלִיךְ
|
יוֹלִיךְ
|
הוֹלֵךְ
|
לְהוֹלִיךְ
|
| הֻפְעַל
|
הוּלַךְ
|
מוּלָךְ
|
יוּלַךְ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
הִלֵּךְ
|
מְהַלֵּך
|
יְהַלֵּך
|
הַלֵּךְ
|
לְהַלֵּךְ
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְהַלֵּךְ
|
מִתְהַלֵּךְ
|
יִתְהַלֵּךְ
|
הִתְהַלֵּךְ
|
לְהִתְהַלֵּךְ
|
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
| |
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הלך
|
| הגייה* |
helekh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ל־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קֵטֶל
|
| נטיות |
סמוך הֵלֶךְ־
|
- לשון המקרא מי שהולך בדרך, במיוחד מי שזה עיסוקו העקרי או שאין לו מקום ישיבה קבוע.
- ”וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ“ (שמואל ב׳ יב, פסוק ד)
- "אנוח ההלך / בצלך הרדופייך." (נגן לי ירדן, יעקב שרת)
- "ההלך מוסיף עוד ללכת / בדרך בלי אם ובלי אב." (ביקל, נתן יונתן)
- ”הָדָר – / עִבְרִי גַּם בָּעֹנִי – בֶּן־שָׂר; / אִם עֶבֶד, אִם הֵלֶךְ – / נוֹצַרְתָּ בֶּן־מֶלֶךְ / בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֱטָר“ (שיר בית"ר, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ" (ירח, מאת נתן אלתרמן)
- לשון המקרא דבר שמהלך, עובר ממקום למקום.
- בהשאלה: אופן התנהלות.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הלך
|
| הגייה* |
halakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ל־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא [ארמית] (משמעות משוערת) מס שמוטל על עוברי דרכים.
- ”...מִנְדָּה, בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן...“ (עזרא ד, פסוק יג)
- מילה יחידאית. הפירוש הנ"ל כדעת ר' משה קמחי שפירש ע"פ השורש ה־ל־ך. רי"ד פירש שהכוונה למס הסחיטה שהמלך מטיל כאשר הוא עובר שם. ובאופן דומה פירש רבנו חננאל[1], והקביל זאת ל"אפסניא".
- ↑ מובא בתוספות בבא בתרא ח ע"א.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הלך
|
| הגייה* |
halakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ל־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
ר׳ הִלְכֵי
|
- מצב, מהלך (מופיע רק בסמיכות).
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הלך
|
| הגייה* |
halakh
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ה־ל־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
ר׳ הַלָּכִים
|
- (ספורט) מי שמשתתף בתחרויות הליכה מהירה.
- ההלך שאול לדני יצג את ישראל באולימפידת 1968 ובאולימפידת 1972.
- עברית חדשה צורת בעלי מקצוע משורש מקראי.
