אשך
אֶשֶׁךְ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אשך |
| הגייה* | eshekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־שׁ־ך |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ אֲשָׁכִים, זוגי: אֶשְׁכַּיִם (נדיר מאוד) |
{{{כותרת}}}
- לשון המקרא כל אחת משתי בלוטות התלויות מחוץ לגוף הזכר, בין הרגליים האחוריות. הבלוטות מייצרות ומפרישות תאי זרע, כלומר תאי מין זכריים, וכן הורמוני מין.
- ”אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ.“ (ויקרא כא, פסוק כ).
- ”והקויית מים רעים בתוך האשכיים. וחולי מקוות השת והאשכיים.“ (פרקי היפוקרט, תרגום ופירוש, מאת שבתי דונולו, אחרי שנת 982, באתר מאגרים)
- האשכים תלויים מחוץ לגוף, כיוון שהטמפרטורה האופטימלית לייצור תאי זרע נמוכה מטמפרטורת הגוף.
- התפתחות לא תקינה של האשכים בגיל ההתבגרות עלולה לגרום לעקרות, ולכן מומלצת בדיקה אצל רופא מומחה.
גיזרון
עריכה- אכדית: išku. אוגריתית: אֻשכ.
- הצורה הנפוצה ביותר של המילה היא צורת הריבוי: אֲשָׁכִים, שנהגית ashakhim. צורת היחיד התקנית היא אֶשֶׁךְ (הגייה: eshekh), אולם בלשון הדיבור רווחת הצורה אָשָׁךְ (הגייה: ashakh). צורה זו נחשבת בלתי-תקנית. בעוד צורת הזוגי אֶשְׁכַּיִם (הגייה: eshkaim) נדירה מאוד ולא קיימת בעברית חדשה.