מדען

מדענים מונעים, לעיתים אף מגיל הילדות, על ידי רצון להבין את העולם, ולחקור את מאפייניו, בעבר, בהווה ובעתיד. מדענים רבים מציינים כי יוקרה, מוניטין והכרה על ידי עמיתיהם חשובים להם הרבה יותר מהון כספי אישי. הכרה בולטת בתרומתו של המדען מתבטאת בהענקתו של פרס, כגון פרס נובל, מדליית פילדס ופרס טיורינג. הכרה נמדדת בציטוט מאמריו של המדען על ידי מדענים עמיתים.

בין המדענים יש העוסקים במדע טהור, כזה שמטרתו היא הרחבת הידע האנושי, שלא יהיה לכך ערך כלכלי מידי, ויש העוסקים במדע שימושי, שבו, בצד הרחבת הידע האנושי, גלומה גם תועלת כלכלית. כמדע שימושי נחשבים, למשל, אחדים מענפי הביולוגיה, בייחוד הביולוגיה המולקולרית ופרויקט הגנום האנושי. תחומים אחרים של מחקר שימושי כוללים את חקירת החומר ברמת החלקיקים האטומיים (בפרט פיזיקה גרעינית), כפי שהוא מוסבר על ידי פיזיקת החלקיקים, וננוטכנולוגיה, שמדענים מקווים שתעזור לפתח אלקטרוניקה של מחשבים מיקרוסקופיים, ואולי גם בינה מלאכותית.

בחלוקה גסה ניתן להבחין בין תאורטיקנים, אשר עיקר עיסוקים בפיתוח מודלים חדשים שמטרתם להסביר ידע קיים, ובין עורכי ניסויים (נקראים בקיצור "ניסיונאים") אשר עיקר עיסוקים בבחינת מודלים תאורטיים וזאת על ידי ביצוע מדידות. פיזיקה, למשל, היא מדע תאורטי וניסויי כאחת, עם הבחנה לא מבוטלת בין תאורטיקנים לניסיונאים. ישנו רצף ללא גבולות ברורים מהמדענים התאורטיקנים ביותר עד לאלו העורכים ניסויים. יש המפרידים בין מדעים ניסויים לבין מדעים "תצפיתיים" טהורים כגון אסטרונומיה, מטאורולוגיה, אוקיינוגרפיה וסייסמולוגיה. ועם זאת, אסטרונומים ביצעו מחקר בסיסי באופטיקה, פיתחו חיישנים אלקטרו-אופטיים, ובעשורים האחרונים שיגרו לווייני מחקר כדי לחקור כוכבים אחרים בנוסף לשימוש בטלסקופ החלל האבל על מנת לחקור את מקורו של היקום מלפני כ-14 מיליארד שנים. מודלים חישוביים ושיטות מתמטיות הן טכניקות הדרושות לעוסקים בכל תחום של מדע כמותי.

חלק מהמדענים הראשונים היו כמרים או נזירים, וזאת מפני שבחלקים נרחבים של ימי הביניים הם היו היחידים שידעו קרוא וכתוב. בין המדענים שהיו כמרים או נזירים ניתן למנות את האסטרונום קופרניקוס ואת גרגור מנדל, שתגליותיו סללו את הדרך לפיתוחה של הגנטיקה המודרנית. בימינו עיקר פעולתם של מדענים נעשית באוניברסיטאות ובמכוני מחקר. כן פועלים מדענים בענפי תעשייה שונים, בדרך כלל במחקר שימושי בענפי היי-טק, אך לעיתים גם במחקר בסיסי, שאינו מיועד להפקת רווחים בטווח הקצר.

חלק מרכזי בעבודת המדען הוא פרסום תוצאות מחקרו, באמצעות מאמר מדעי העובר ביקורת עמיתים או באמצעות ספר. לא תמיד היה הדבר כך. לעיתים נמנעו מדענים מפרסום שיטות מחקר ותגליות, מתוך כוונה לשמור על יתרונם ולמנוע מעמיתיהם שימוש בכלים אלה. פעמים אחרות נמנע הפרסום עקב מגבלות חמורות, עד כדי סכנת חיים, שהטיל הממסד על פרסום מחקר מדעי המנוגד לדוֹגמה השלטת. גם כיום, מדען העוסק במחקר במסגרת גוף חשאי, כגון ה-NSA, אינו מפרסם את מחקרו.

מאפיין מובהק של פעולת המדען הוא ההתמחות וההתמקדות הגוברים והולכים במהלך השנים, תופעה בלתי נמנעת עם ריבוי הידע. בעת העתיקה עסק מדען בקשת רחבה של תחומים, כגון כל התחומים הנכללים במדעי הטבע, ואף קשת רחבה יותר, שכללה גם פילוסופיה. דוגמה לאיש אשכולות שעסק בתחומי מדע רבים ואף באמנות הוא לאונרדו דה וינצ'י שעסק במכניקה, הנדסה, אופטיקה, גאומטריה, ביולוגיה, אנטומיה ועוד. גם בתחילת העת החדשה עוד ניכרת פעולתם של מדענים רב-תחומיים. רנה דקארט לא רק המציא את תחום הגאומטריה האנליטית אלא גם ניסח תאוריה על מכניקה ורעיונות מתקדמים על אופן תנועתם של בעלי חיים. ניוטון תרם תרומה משמעותית למתמטיקה ביצירת החשבון האינפיניטסימלי, וסיפק חוקים מקיפים לתחום המכניקה הקלאסית וחקר את האור והאופטיקה. מתמטיקאים רבים עסקו במתמטיקה ופיזיקה זה לצד זה. המתמטיקאי אנרי פואנקרה, שפעל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, תואר כ"אוניברסליסט", המסוגל להבין ולתרום לכל חלקי המתמטיקה, ובנוסף היה פילוסוף. את הבאים בעקבותיו כבר לא ניתן לתאר כאוניברסליסטים.

אין הבדל חד בין מדע לבין הנדסה, אם כי למהנדסים יש מטרות מעשיות בעוד שהמדענים חוקרים תופעות עקרוניות. שניהם ממשיכים מבעיות לעבר פתרונות. מדענים לרוב מבצעים מטלות הנדסיות בתכנון ציוד מחקר ובבניית אבות טיפוס, וחלק מהמהנדסים מבצעים מחקרים מדעיים. מהנדסי אלקטרוניקה, כימיה, מכונות וחלל לרוב נמצאים בחזית המחקר של תופעות וחומרים חדשים. כך למשל פטר דייב קיבל תואר בהנדסת אלקטרוניקה ודוקטורט בפיזיקה לפני שהוא זכה לבסוף בפרס נובל לכימיה. באופן דומה, פול דיראק, אחד מהמייסדים של מכניקת הקוונטים, החל את הקריירה האקדמית שלו בתור מהנדס לפני שהמשיך לעבר תחום המתמטיקה ולאחר מכן לפיזיקה. קלוד שאנון, מהנדס תאורטי, יסד את תורת האינפורמציה.

• כימאים (כולל ביוכימאים)
• פיזיקאים
• מתמטיקאים
• מדעני מחשב
• אסטרונומים (כולל אסטרופיזיקאים)
• גאוגרפים
• ארכאולוגים
• מדעני חברה, כולל אנתרופולוגים, דמוגרפים, כלכלנים, בלשנים, כלכלנים פוליטיים, מדענים פוליטיים, פסיכולוגים וסוציולוגים
• מדענים העוסקים בכדור הארץ: גאולוגים (כולל מינרלוגים, סייסמולוגים, ווולקנולוגים), הידרולוגים, קרחנואים, מטאורולוגים ואוקיינוגרפים
• ביולוגים (כולל בוטניקאים, אנטומולוגים, אקולוגים, ביולוגים אבולוציוניים, גנטיקאים, הרפטולוגים (מומחים לתורת הזוחלים), אימונולוגים, מיקרוביולוגים, חוקרי מוח, צפרים, פלאונטולוגים, פרמקולוגים, פיזיולוגים וזואולוגים)

• הקהילה המדעית
• השיטה המדעית
• מחקר

• מלווין בראג, המדענים הגדולים: על כתפי ענקים, תל אביב: הוצאת ידיעות ספרים, 2004
• פליקס דותן, המעלית של איינשטיין: מדענים ששינו את העולם, תל אביב: הוצאת תמר, 2003
• הנרי מארגנאו ודוד ברגמיני, המדען, ספריית מעריב, 1971

• יהודה אלקנה, מדענים, זמנים 5, 1981, עמ' 44–53
• מרים ארז וישעיהו רים, הנעה לעבודה – מדענים ומהנדסים בעבודה, מגמות 21 (2), 1975, עמ' 179–193
• פיטר אצ'ינסטיין, איש המדע כאמן, עיון 28, 1979, עמ' 231–248

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מַדְּעָן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדען

• סיפורי מדענים וממציאים, אתר מוזיאון המדע בירושלים, 23 ביוני 2008
• מארק אלפרט, מיתוס המדען המטורף, באתר ynet, 28 ביולי 2008 (מתוך סיינטיפיק אמריקן ישראל)
•   מדענים, דף שער בספרייה הלאומית