The Captain & the Kid
אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון | ||||||
יצא לאור | 18 בספטמבר 2006 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | אביב 2006 | |||||
מקום הקלטה | Center Staging, אטלנטה[1][2] | |||||
סוגה | רוק | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 45:59 | |||||
חברת תקליטים | אינטרסקופ • מרקורי | |||||
הפקה | אלטון ג'ון • מאט סטיל[1] | |||||
|
The Captain & the Kid הוא אלבום האולפן ה־28 של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־2006. הוא האלבום האוטוביוגרפי השני שג'ון הלחין למילותיו של ברני טופין, והוא נועד להמשיך לתאר את חוויותיהם של השניים החל מהנקודה שבה הסתיים האלבום האוטוביוגרפי הראשון שהוציאו, Captain Fantastic and the Brown Dirt Cowboy (1975), ובמשך שלושת העשורים הבאים.
The Captain & the Kid הגיע למקום השישי בממלכה המאוחדת ולמקום ה־18 בארצות הברית, לפני שנפל שם במהירות מהמצעדים.
ג'ון הביע מורת רוח קשה מחברת התקליטים "אינטרסקופ", שלדעתו לא התאמצה לקדם את האלבום[3]. הוא האשים את חברת התקליטים בחוסר הצלחת האלבום ובעקבות כך נטש את החברה[4]. מאז, חלה הפסקה ארוכה בהוצאת אלבומי הסולו של ג'ון: אלבום הסולו הבא שלו, The Diving Board, יצא רק ב־2013.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון לאלבום המשך היה של המנהל של ג'ון באותה תקופה, מֶרְק מרקיוריאדיס (אנ')[2][5].
חברת התקליטים "אינטרסקופ" הודיעה שהיא רואה באלבום אלבום קונספט, ולפיכך לא תפרסם ממנו סינגלים. בכך הוא היה לאלבום השלישי של ג'ון אחרי "Tumbleweed Connection" (1970) ו־"Leather Jackets" (1986), שלא נכנסו ממנו סינגלים לטופ 40 במצעד הסינגלים הבריטי. בסופו של דבר יצא לרדיו הסינגל שיווקי "The Bridge" (אנ').
חוברת האלבום כללה תמונות של ג'ון וטופין לאורך הקריירה שלהם. בחטיבת המילים בחוברת נכללו שני שירים שלא נכללו באלבום: "Across the River Thames" ו־"12"[5]. "Across the River Thames" היה זמין להורדה חופשית למי שניגן את התקליטור במחשב. זהו האלבום הראשון שהקליטו ג'ון וטופין בו מופיעים שניהם ביחד על העטיפה[1].
היה זה גם אלבום האולפן האחרון שבו השתתף גאי בבילון בקלידים. בבילון מת ב־2009. הוא גם היה אלבום האולפן סולו האחרון של ג'ון שבו השתתף בוב בירץ' (אנ'), שמת ב־2012 (במסגרת הפקת סרט האנימציה "נומיאו ויוליה", בירץ' השתתף באלבום הפסקול של הסרט (אנ')[6]).
השיר "And the House Fell Down" עוסק בתקופה שבה ג'ון היה מכור לסמים ולאלכוהול. הפזמון מבוסס על סיפור הילדים "שלושת החזירונים"[7].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציונים משוקללים | |
מקור | ציון |
Metacritic | 69/100[8] |
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
AllMusic | [9] |
אנטרטיינמנט ויקלי | —A[10] |
לוס אנג'לס טיימס | [11] |
רולינג סטון | [12] |
אינדפנדנט | [13] |
PopMatters | 4/10[14] |
עם יציאתו לאור קיבל האלבום ביקורות "חיוביות באופן כללי", עם ציון 69/100 במטקריטיק[8].
עם זאת, המבקר הישראלי ארי קטורזה, בהתייחסו לביקורות המשבחות מעבר לים, כתב: ”בעיני, עם זאת, התוצאה היא כשלון מוחלט. מבין עשרת הרצועות של האלבום, בקושי אפשר לבחור שתיים שמוכיחות כי מוזיקלית אלטון עדיין בחיים”. מבחינת הפקה, קטורזה השווה בין הפקותיו של גאס דאג'ן (אנ') (שהפיק את אלבומי תקופת השיא של ג'ון) לבין כישורי ההפקה של ג'ון עצמו: ”קסמו של המפיק הדגול הזה [דאג'ן] ניחן היה ברעיונות ההפקתיים שלו, שילובי הכלים ונוכחותם, משחקי העומק שלו, והדרך בה הוא מטפל בשירה, הדרך בה הוא יוצר דרמה [...] ההפקות של אלטון – עם כל הכבוד, ויש כבוד – לא מתקרבות לרמה הזאת”. שני השירים היחידים שקטורזה ציין לטובה היו "Just Like Noah's Ark" ובעיקר "And The House Fell Down", שאותו תיאר כשיר הטוב ביותר באלבום: ”בו הפסנתר של אלטון נשמע ממזרי, הלחן בועט ואלטון נשמע פתאום רלוונטי”[15].
רשימת השירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.
צד א' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
1. | Postcards from Richard Nixon |
5:15 | |||||||
2. | Just Like Noah's Ark |
5:33 | |||||||
3. | Wouldn't Have You Any Other Way (NYC) |
4:38 | |||||||
4. | Tinderbox |
4:25 | |||||||
5. | And the House Fell Down |
4:48 |
צד ב' | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מס' | שם | משך | |||||||
6. | Blues Never Fade Away |
4:45 | |||||||
7. | The Bridge |
3:38 | |||||||
8. | I Must Have Lost It on the Wind |
3:53 | |||||||
9. | Old '67 |
4:01 | |||||||
10. | The Captain and the Kid |
5:03 | |||||||
משך כולל: |
45:59 |
שיר בונוס בבריטניה, להורדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' | שם | משך |
---|---|---|
11. | Across the River Thames |
4:31 |
משך כולל: |
50:30 |
בונוסים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם השיר | זמינות |
---|---|
"Someone Saved My Life Tonight" (חי) | "Best By" (אנ') (התקליטור כלל קישור להורדה) / אייטונס |
"We All Fall in Love Sometimes/Curtains" (חי) | "Best By" (התקליטור כלל קישור להורדה) |
"Tell Me When the Whistle Blows" (חי) | אייטונס |
"(Gotta Get A) Meal Ticket" (חי) | אייטונס |
Better Off Dead (חי) | אייטונס |
משתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלטון ג'ון – זמרה, פסנתר
- גאי בבילון – קלידים
- דייווי ג'ונסטון (אנ') – גיטרה, מנדולינה, בנג'ו, מפוחית פה, זִמרת רקע
- בוב בירץ' (אנ') – גיטרה בס, זִמרת רקע
- נייג'ל אולסון (אנ') – תופים, זִמרת רקע
- ג'ון מהון – כלי הקשה, זִמרת רקע
- מאט סטיל – זִמרת רקע
- ארתור – "woof-bells"[5][2][16]
כלב הספניאל השחור לבן של ג'ון, ארתור, קיבל קרדיט על נביחותיו בסוף "Just Like Noah's Ark". המפיק מאט סטיל אמר בריאיון שארתור ”נבח באמצע [ההקלטה], משום שג'ון מהון ניגן בקאובל, והקאובל שיגע אותו. אז הוא רץ לעבר ג'ון והתחיל לנבוח עליו בדיוק באמצע הטייק. זה מצחיק, במקרה הוא קלע לקצב ונבח בזמן. אז הקלטתי את זה ולמעשה השארנו אותו שם”.
ה־"woof-bells" נשמעים עם הקשות הקאובל לקראת סוף השיר.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלטון ג'ון – הפקה
- מאט סטיל – הפקה, הקלטה, מיקס
- טום ריקרט – עוזר הקלטה
- דן פורטר – עוזר מיקס
- הקלטה באולפני Center Stage שבאטלנטה, ג'ורג'יה
- מיקס ב־(Townhouse Studios) שבלונדון, אנגליה
- בוב לודוויג (אנ') – מאסטרינג ב־Gateway Mastering (פורטלנד שבמיין)
- אדריאן קולי – תיאום אולפן
- כריס סובצ'אק — טכנאי תופים
- ריק סלזאר — טכנאי גיטרה
- אנדי ויליאמס – כיוון פסנתר
- בוב האלי — ניהול סוכנים
- צילום העטיפה – ריאן מקגינלי
- דייוויד קוסטה (אנ') — ארט דיירקטור ומעצב
- ניהול — קית' בראדלי, מֶרְק מרקיוריאדיס (אנ'), פרנק פרסלנד
מיקומי שיא במצעדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצעדים שבועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעד שבועי (2006)
| ||
---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא |
אוסטריה | Ö3 אוסטריה טופ 40 | 37[18] |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 37[19] |
איטליה | מצעד האלבומים האיטלקי | 21[20] |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 18[21] |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 25[23] |
דנמרק | היטליסטן | 26[24] |
הולנד | מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 43[25] |
הממלכה המאוחדת | מצעד האלבומים הבריטי | 6[22] |
ולוניה | אולטראטופ 40 | 99[26] |
נורווגיה | VG-lista | 10[27] |
ספרד | PROMUSICAE | 52[28] |
צרפת | SNEP | 56[29] |
שוודיה | סוורייטופליסטן | 27[30] |
נתוני מכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינה | הסמכה | יחידות מאושרות / מכירות |
---|---|---|
ארצות הברית (Nielsen Soundscan/בילבורד)[31] | — | 151,000+[32] |
הממלכה המאוחדת (BPI)[33] | כסף | 60,000^[34] |
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 האלבום באתר של אלטון ג'ון (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, בדיקה אחרונה ב־30 ביוני 2022
- ^ 1 2 3 Paul Sexton, The Captain And The Kid: Elton John’s Surprise Autobiographical Sequel, באתר udiscovermusic.com, 18 בספטמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־30 ביוני 2022
- ^ Andy Greene, Bernie Taupin on Elton John’s New LP: It’s Kudos All Around, באתר רולינג סטון, 26 בספטמבר 2013, בדיקה אחרונה ב־30 ביוני 2022
- ^ הערות אלבום "Elton: Jewel Box", 2020, עמ' 19 (על השיר "The Bridge")
- ^ 1 2 3 הערות אלבום – The Captain & the Kid, באתר albumlinernotes.com, 2006, בדיקה אחרונה ב־1 ביולי 2022
- ^ בוב בירץ', באתר AllMusic
- ^ על השיר "And the House Fell Down", באתר Songfacts
- ^ 1 2 ציון האלבום במטקריטיק, באתר Metacritic, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ סטיבן תומאס ארלוויין, ביקורת "AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־23 ביוני 2022
- ^ Chris Willman, ביקורת "אנטרטיינמנט ויקלי": Elton's best album in decades, באתר אנטרטיינמנט ויקלי, 19 בספטמבר 2006, בדיקה אחרונה ב־23 ביוני 2022
- ^ Natalie Nichols, ביקורת "לוס אנג'לס טיימס" Elton John pauses for a glance back, באתר לוס אנג'לס טיימס, 18 בספטמבר 2006, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ Christian Hoard, ביקורת "רולינג סטון", באתר ארכיון האינטרנט, 18 בספטמבר 2006, אורכב מה מקור ב־20 בפברואר 2009, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ Andy Gill, ביקורת "אינדפנדנט", באתר ארכיון האינטרנט, 15 בספטמבר 2006, אורכב מה מקור ב־8 באוגוסט 2008, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ Tim O'neil, ביקורת "PopMatters", באתר PopMatters, 6 באוקטובר 2006, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ ארי קטורזה, הפספוס של אלטון, באתר ynet, 12 באוקטובר 2006
- ^ Gavin Edwards, Wild Things: 11 Pets That Influenced Rock and Pop, באתר רולינג סטון, 2 במאי 2014, בדיקה אחרונה ב־29 ביוני 2022
- ^ Bobbie Whiteman, Elton John's beloved English cocker spaniel Arthur, who was his 'best man' at his civil union to David Furnish, dies age 14, באתר דיילי מייל, 3 במרץ 2018, בדיקה אחרונה ב־1 ביולי 2022
- ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד האוסטרלי, באתר australian-charts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד האיטלקי , באתר italiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ היסטוריית אלטון ג'ון במצעדי בילבורד (יש לבחור "Billboard 200"), באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ מצעד האלבומים הבריטי, באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הגרמני, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הדני, באתר danishcharts.dk, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הבלגי – ולוניה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הספרדי, באתר spanishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ מכירות בארצות הברית, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ Jonathan Cohen, Elton John Mulling Ronson Collaboration, באתר בילבורד, 12 במרץ 2008, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ הסמכה בבריטניה (כסף), באתר BPI, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022
- ^ Award Levels, באתר BPI, בדיקה אחרונה ב־27 ביוני 2022