NCR Voyix

ערך זה עוסק בחברת אמריקאית לייצור קופות בשירות עצמי. אם התכוונתם לצירוף קומבינטורי (nCr), ראו צירוף.

NCR Voyix

נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	הבורסה לניירות ערך בניו יורק (VYX)
מייסדים	ג'ון הנרי פטרסון
תקופת הפעילות	1884–הווה (כ־140 שנה)
מיקום המטה	אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
ענפי תעשייה	טכנולוגיית מידע
מוצרים עיקריים	נקודות מכירה (Point of Sale (אנ')), קופות בשירות עצמי (אנ'), מערכות לעיבוד המחאות, אוטומציה לרשתות קמעונאות, שירותים מקצועיים
הכנסות	6.92 מיליארד דולר אמריקני (2019)
רווח תפעולי	611 מיליון דולר אמריקני (2019)
רווח	564 מיליון דולר אמריקני (2019)
הון עצמי	1.1 מיליארד דולר אמריקני (2019)
מנכ"ל	דייוויד ווילקינסון (CEO)
עובדים	36,000 (2019)
www.ncrvoyix.com

תאגיד NCR Voyix (באנגלית: NCR Voyix Corporation), לשעבר תאגיד NCR ו-National Cash Register (בעברית: קופה רושמת לאומית), הוא חברת חומרה ותוכנה אמריקאית המייצרת קופות בשירות עצמי (אנ'), מסופים לנקודות מכירה (אנ'), מערכות לעיבוד המחאות וסורקי ברקוד (אנ'), ובעבר ייצרה גם מחשבים, ומספקת שירותי ייעוץ וטכנולוגיה.

NCR נוסדה בדייטון, אוהיו, בארצות הברית בשנת 1884 ונרכשה על ידי AT&T בשנת 1991. שינוי מבנה ארגוני ב-AT&T בשנת 1996 הוביל להקמת NCR מחדש ב-1 בינואר 1997 כחברה נפרדת מ-AT&T. ביוני 2009 מכרה החברה את רוב נכסיה בדייטון והעבירה את מטה החברה לשטח גלילי במחוז גווינט (אנ') בג'ורג'יה, ליד העיר דולות' (אנ'). בתחילת ינואר 2018 נפתח מטה NCR החדש במידטאון אטלנטה (אנ') ליד כיכר הטכנולוגיה (אנ') ובסמוך למכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה.

בעקבות החלטה אסטרטגית, תאגיד NCR התפצל לשתי חברות עצמאיות. החברה NCR Voyix ירשה את NCR באופן חוקי בתור החברה הנשארת, בעוד NCR Atleos התפצלה ממנה.

החברה החלה את דרכה בתור חברת הייצור הלאומית של דייטון, אוהיו, ונוסדה כדי לייצר ולמכור את הקופה הרושמת הראשונה שהומצא בשנת 1879 על ידי ג'יימס ריטי (אנ'). בשנת 1884 החברה והפטנטים שלה נקנו על ידי ג'ון הנרי פטרסון (אנ') ואחיו פרנק ג'פרסון פטרסון, ושם החברה שונה ל-National Cash Register (בעברית: חברת הקופה הרושמת הלאומית), או בשמה המקוצר NCR. פטרסון הקים את NCR כאחת מהחלוצות בשיטות השיווק האגרסיביות ובטכניקות עסקיות. הוא ייסד את בית הספר לאימון במכירות הראשון מסוגו בשנת 1893 והציג תוכנית רווחה מקיפה לעובדי המפעל.

דמויות משמעותיות נוספות בשנותיה הראשונות של החברה היו תומאס ווטסון, צ'ארלס קטרינג (אנ') ואדווארד דידס (אנ').

ווטסון, שפוטר על ידי פטרסון בשנת 1914, סלל את דרכו בחברה להיות מנהל מכירות כללי. באחת מפגישות המכירות, העיר ווטסון: "הצרה עם כל אחד מאתנו היא שאנחנו לא חושבים מספיק. אלא משלמים לנו על לעבוד עם הרגליים - משלמים לנו כדי לעבוד עם הראשים". לאחר מכן, הגה את המוטו THINK ("לחשוב").^[1] שלטים עם המוטו הזה הוקמו בתוך הבניינים של מפעל NCR, משרדי מכירות וחדרי מועדון באמצע שנות 90 של המאה ה-19. "THINK" נהיה לבסוף פופולרי בתור המוטו של תאגיד IBM, שהוקם על ידי ווטסון לאחר שהצטרף לחברת Computing-Tabulating-Recording Company (אנ').

בשנת 1906 תכנן קטרינג את הקופה הרושמת הראשונה המונעת על ידי מנוע חשמלי. בתוך מספר שנים הוא פיתח את קופה "Class 1000" שהייתה בייצור במשך 40 שנים, ואת מערכת אימות האשראי הטלפוני O.K. כדי לוודא אשראי בחנויות כלבו.^[2]

לאחר עבודתם ב-NCR, דידס וקטרינג ייסדו את Dayton Engineering Laboratories Company שלבסוף נהייתה לחטיבת Delco Electronics של ג'נרל מוטורס.

בשנת 1913, נתח השוק של החברה היה דומיננטי והיא הועמדה לדין על עבירה על חוק ההגבלים העסקיים של שרמן משנת 1890 (אנ'). בערעור על פסק הדין הוסרו מבכירי החברה אחדות מהמגבלות שהוטלו עליהם.^[3]

בעת שג'ון פטרסון ואחיו נהיו בעלי השליטה בחברה, הקופות הרושמות היו יקרות ורק כתריסר קופות מדגם "Ritty's Incorruptible Cashier" היו בשימוש. הביקוש למכשיר היקר היה מועט, אבל פטרסון האמין שהמוצר יימכר יותר לאחר שבעלי החנויות יבינו שהוא יתרום להפחתה משמעותית בכמות הגניבות המבוצעת על ידי המוכרים בחנויות. הוא הקים צוות מכירות שנודע בשם "American Selling Force" (בעברית: כוח מכירה אמריקאי) שהשתכר באמצעות עמלות והתנהל לפי תסריט מכירות סטנדרטי, ה-"N.C.R Primer". זאת הייתה הפעם הידועה הראשונה שהתקיים אימון מכירות כזה. הפילוסופיה של הצוות הייתה לשווק את הפונקציה עסקית של המוצר, יותר מאשר את חלקי מכונה עצמם. הדגמות המכירות ללקוחות התקיימו בבתי מלון, רחוקים מהסחות הדעת של בתי העסק, בחדר המדמה חנות באופן מציאותי. לאחר שלקוח פוטנציאלי סיפר לצוות על גניבות שאירעו אצלו בחנות, בוצעה הדגמה של הקופה הרושמת לצד הצגה של גרפים ודיאגרמות הממחישים את מהימנותה. סגירת העסקה לרכש קופה רושמת נחתמה לאחר שנציגי המכירות נתנו במתנה ללקוח סיגר בשווי 25 סנט. ^[4]

פטרסון גם ייסד מחנה אימונים למכירות שהתקיים באוהלים, במסגרת אירוע קיץ בשם "Sugar Camp" (בעברית: "מחנה הסוכר"). כמו כן, הדיוור הפרסומי הישיר הראשון הידוע אי פעם הגיע כמחווה של פטרסון לרשימת נמענים שנקבעה מראש, ששלח להם דואר עם דברי פרסומת על מוצריו. קמפיין "Get a Receipt" (בעברית: "קח קבלה") היה ממסעות הפרסום הראשונים הידועים אי פעם. ^[5]

NCR נקטה בצעדים נרחבים למען הרווחה בעבודה ולעיתים התייחסו אליה בתור "המופת למפעל אמריקאי". מספר היסטוריונים מייחסים לבעלי החברה ג'ון פטרסון בתור "האב של הרווחה בתעשייה". ^[6] לחברה הייתה מחלקת רווחה עצמאית והיא נחשבת חלוצה בתחומה באמריקה. ^[7]

מספר יוזמות של החברה לרווחת העובדים כללו מכשירי בטיחות, מתקני שתייה, מקלחות, לוקרים, כיסאות ומשענות גב למפעילי מכשירים, חדרי שירותים בתוך המשרדים ומערכת אוורור המספקת אוויר נקי.^[8] היו גם שירותים מיוחדים לנשים עובדות שכללו בתי שימוש, שעות עבודה מקוצרות, כיסאות עם משענת גבוהה, חדרי אוכל לנשים ושיעורים בכלכלת בית.^[9] בשנת 1893, NCR בנתה "מפעל אור-יום" (מאנגלית: "Daylight Factory") הראשון עם חלונות זכוכית שאפשרו לאור יום להיכנס, ויכלו להיפתח לשם כניסת אוויר נקי.

NCR התרחבה במהרה ונהייתה לתאגיד בין-ארצי בשנת 1888. בין השנים 1893 ו-1906 היא רכשה מספר חברות קטנות לייצור קופות רושמות. ^[10]

עד שנת 1911 החברה מכרה מעל מיליון מכונות וגדלה לכדי 6,000 עובדים. בשילוב עם עבודה דקדקנית במישור המשפטי, שיטותיו של פטרסון אפשרו לחברה להדוף פשיטת רגל, לקנות מעל 80 מהמתחרים המוקדמים של החברה ולהשיג שליטה ב-95% מהשוק בארצות הברית.

בשנת 1912^{[דרושה הבהרה]} החברה נמצאה אשמה בהפרה של חוק ההגבלים העסקיים של שרמן משנת 1890 (אנ'). פטרסון, דידס, ווטסון ו-25 בכירים אחרים ב-NCR הורשעו ביישום פרקטיקת מכירות אנטי-תחרותית ובלתי חוקית ונשפטו לשנת מאסר אחת. ההרשעות שלהם לא התקבלו בעין יפה בעיני הציבור לאור מאמצי פטרסון ו-ווטסון לסייע לאלו שנפגעו בשיטפונות בדייטון שאירעו באותה שנה, אבל מאמציהם לקבל חנינה מהנשיא וודרו וילסון לא צלחו. עם זאת, ההרשעות בוטלו לאחר ערעור בשנת 1915 בטענה שהיה צריך לקבל עדויות חשובות של ההגנה.

שני מיליון יחידות נמכרו עד שנת 1922, השנה שבה ג'ון פטרסון מת. בשנת 1925 NCR נהייתה חברה ציבורית לאחר הנפקה של 55 מיליון דולר במניות, ההנפקה הגדולה ביותר בארצות הברית באותה תקופה. במהלך מלחמת העולם הראשונה NCR ייצרה פיוזים וציוד אווירי.

במהלך מלחמת העולם השנייה בנתה החברה מנועי מטוסים, מכשירים לכיוון פצצות ומכונות לפיצוח צופן, כולל את המכונה בומב שתוכננה על ידי ג'וזף דש (אנ'). המכונה US Navy Bombe (אנ') (בעברית: "בומב" של הצי האמריקאי) נבנתה על ידי NCR עבור הצי האמריקאי כדי לפענח את מכונת האניגמה שהצפינה הודעות של הצבא הגרמני במהלך המלחמה.

מכונות הפענוח שייצרה NCR היו מהירות יותר ובזמינות גבוהה יותר ביחס למכונות המקבילות שייצרו הבריטים בבלצ'לי פארק וסניפיו. בשלהי סתיו 1943 המכונות האמריקאיות החדשות נכנסו לפעולה בקצב ייצור של שתיים לשבוע, ובסופו של דבר ייצרו 125 מכונות.

לאור הניסיון שצברה החברה במהלך המלחמה עם תקשורת מוצפנת וציוד הצפנה, NCR נהייתה כוח מוביל בתקופה שלאחר המלחמה בפיתוח טכנולוגיות מחשוב ותקשורת חדשות.^[11]

בשנת 1953 הכימאים ברט ק. גרין ולוול שלייכר שעברו בסניף NCR בדייטון הגישו פטנט תחת השם "Pressure responsive record materials" לנייר העתקה ללא פחמן. פטנט זה נהיה מסחרי תחת השם "NCR Paper" (בעברית: "נייר NCR").

בפברואר 1953 רכשה החברה את Computer Research Corporation (CRC) (אנ'), לאחר שזו ייסדה חטיבה המתמחה באלקטרוניקה.^[12] בשנת 1956 הציגה NCR את המכשיר האלקטרוני הראשון, Class 29 Post-Tronic, מכשיר לשימוש בנקאי המשתמש בטכנולוגיית פס מגנטי. בשיתוף עם חברת ג'נרל אלקטריק, החברה ייצרה את המחשב מבוסס טרנזיסטור הראשון בשנת 1957, NCR 304 (אנ'). בשנות ה-50 של המאה ה-20 הציגה NCR את טכנולוגיית קריאת תווים מגנטית^[11] ואת מכונות החישוב מדגם NCR 3100.^[13]

בשנת 1962 הציגה NCR את המחשב מדגם NCR-315 (אנ'),^[14] שכלל את התקן הזיכרון NCR CRAM (אנ'), המכשיר הראשון לאחסון בנפח גדול (אנ') שהיווה חלופה לספריות פס המגנטי שאליהן ניגשו ידנית מפעילי המחשב. המכשירים מדגם NCR 390 ו-NCR 500 הוצעו גם הם ללקוחות שהסתפקו בביצועים פחותים יותר ביחס ל-NCR-315. המכשיר מדגם NCR 390 קיבל ארבעה סוגי קלטים: כרטיסי פנקסס מגנטיים, כרטיסים מנוקבים, סרטים מנוקבים וקלט מקלדת, עם מהירות קריאת סרט של 400 תווים בשנייה.^[13] המעגל המשולב הראשון של החברה היה דגם NCR Century 100 (אנ') שיוצר בשנת 1968. דגם NCR Century 200 הצטרף לקו הייצור בשנת 1970. קו הייצור הורחב עד לדגם NCR Century 300. לאחר סדרת ה-NCR Century, עברו לייצר את סדרת Criterion בשנת 1976, המכונה הווירטואלית הראשונה של NCR.

במהלך תקופה זו, NCR ייצרה גם מיני-מחשב מדגם 605. זה היה מנוע החישוב עבור מכונות החשבונאות מדגם 399 ו-499, כמו גם עבור מספר דורות של בקרים ומערכות IMOS COBOL מדגם 82xx/90xx. דגם 605 גם הפעיל בקרים פריפריאליים, כולל את תת-מערכת דיסק 658 ומעבד התקשורת מדגם 721.

בשנת 1974 פיתחה NCR סורקים ומחשבים, שלראשונה אפשרו יכולת סריקת פריטים עם קוד מוצר אוניברסלי (אנ') (UPC) בעת התשלום בסופרמרקט. הם נוסו לראשונה בסופרמרקט Troy's Marsh בעיר טרוי (אנ') באוהיו, לא רחוק ממטה NCR בדייטון. לילה לפני הניסוי, צוות הסופרמרקט עבד על הטבעת ברקודים על מאות מוצרים במקביל לצוות מטעם NCR שהתקין את הסורקים והמחשבים.^[15]

החברה אימצה את השם "NCR Corporation" בשנת 1974.

בשנת 1982, החטיבה לחומרה היקפית של NCR בויצ'יטה, קנזס, יחד עם יצרן של חומרה היקפית בשם Shugary Associates, עזרו להנעת תעשיית המחשבים לתוך עידן חדש של מוצרי תקשורת היקפיים תקניים עם פיתוח ה-SCSI (ראשי תיבות של Small Computer System Interface, ממשק למערכת מחשבים קטנים). תקן ה-SCSI אפשר למגוון רחב של מכשירים כמו דיסקים, סרטים, מדפסות וסורקים לחלוק ממשק משותף למערכות ממוחשבות (אחת או יותר) בדרך שלא הייתה אפשרית לפני כן. הוא היווה מודל לממשקים שפותחו לאחר מכן. NCR פיתחה את המעגל המשולב מבוסס SCSI הראשון אי פעם, שהתבסס על תקן ממשק ה-SCSI.^[16]

עד שנת 1986, מספר היצרניות של מחשב מרכזי ירד מ-8 (IBM ו"שבעת הגמדים") ל-6 (IBM וה"BUNCH"), ומ-6 ל-4 (IBM, Unisys (אנ'), NCR וקונטרול דאטה).

בשנת 1982 החלה NCR לפתח מוצרים מבוססי ארכיטקטורת מערכות פתוחות (אנ'). המערכת הראשונה שפותחה בהתבסס על ארכיטקטורה זו הייתה ה-TOWER 16/32 מסדרה 5000 אשר מופעלת על ידי מערכת ההפעלה UNIX. מערכת זו הייתה להצלחה מסחרית (מכרה כ-100,000 יחידות), דבר שהציב את NCR כחלוצה בהצבת סטנדרטים תעשייתיים בתחום ובהבאתו לשוק המחשבים. המערכות מסדרה 5000 היו מבוססות על סדרת 68000 של מוטורולה (אנ') ותמכו במערכת עיבוד התנועות של NCR, TMX (אנ'), ששימשה בעיקר מוסדות פיננסיים. במרץ 1981 נוספה ל-NCR חטיבת ה-OEM למערכות, שהובילה את התכנון, ההכנסות מהמכירות, מודעות השוק וקבלת המוצרים ממשפחת Tower. זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת המאה ה-20 ש-NCR הציעה מוצרים למכירה בדרך לא-ישירה.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 מכרה NCR מגוון מחשבים תואמי IBM PC (אנ') ממחלקת AT (אנ'), דוגמת המחשב הקטן מסדרה NCR-3390. מחשבים אלו הציעו גרסה מותאמת של MS-DOS בשם NCR-DOS, שהייתה בה אפשרות להחליף בין מהירויות CPU של 6, 8 או 10 מגה-הרץ. למחשבים היה מתאר CGA (אנ') משופר, ה-NGA, שתמך במוד טקסט 640X640 שהתאים יותר לעסקים מאשר 640X200 המקורי ועם אותיות המצוירות באמצעות קווים ברוחב פיקסל אחד.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הציגה NCR את ה-System 3000, משפחה של מחשבים מבוססי CPU מדגם i386 ו-i486 (אנ').

בשנת 1990, חברת Teradata (אנ') נהייתה שותפה של NCR. בהמשך, נהייתה חברת Teradata חטיבה בתוך NCR לאחר שנרכשה על ידה בשנת 1991.^{[דרוש מקור]} מארק הארד לקח את השליטה על חטיבת Teradata בשנת 1999 ומיוחס לו הקרדיט להרחבת NCR בכיוון העסקי של Teradata, לאחר שביצע צעדי ייעול והשקעה במחקר.^{[דרוש מקור]} חטיבת Teradata ב-NCR נהייתה רווחית בשנת 2002.^{[דרוש מקור]}

ב-19 בספטמבר 1991, נרכשה NCR על ידי תאגיד AT&T עבור 7.4 מיליארד דולר ואוחדה יחד עם חברת Teradata ב-28 בפברואר 1992. בתור חברת-בת של AT&T, בשנת 1992 מנתה החברה 53,800 עובדי ועובדי קבלן.^{[דרוש מקור]} בסוף שנת 1993, ההפסד התפעולי של NCR כחברת בת עמד על 1.287 מיליארד דולר על הכנסה של 7.265 מיליארד דולר. ההפסדים התפעוליים המשיכו בשנת 1994 ושנת 1995, הפסדים שדרשו סבסוד על ידי חברת האם וגרמו לצמצום כוח האדם החברה לכדי 41,100 איש בשנת 1995. ^{[דרוש מקור]} במהלך 3 השנים האלו, AT&T הייתה הלקוח לשעבר הגדול ביותר של NCR, עם הכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר.^{[דרוש מקור]}

ב-15 בפברואר 1995, החברה מכרה את חטיבת המיקרואלקטרוניקה ומערכות האחסון ליונדאי אלקטרוניקה, ששינתה את שמה ל-Symbios Logic (אנ'). באותה עת זאת הייתה הרכישה הגדולה ביותר של חברה אמריקאית על ידי חברה קוריאנית.

במשך זמן מה, החל משנת 1994, שונה שמה של NCR ל-AT&T Global Information Solutions (בעברית: AT&T פתרונות מידע גלולבאליים). בשנת 1995, AT&T החליטה לבצע ספין-אוף לחברה, ובשנת 1996, שינתה חזרה את שמה חזרה ל-NCR כהכנה לצעד. AT&T פרסמה את הסיבות לביצוע הספין אוף בהצהרת מידע שנשלחה לבעלי המניות, שבה נטען בין היתר כי היו שינויים בצרכי הלקוחות וכי הצעד נדרש בשל צורך במיקוד זמן ניהול ותשומת לב לעסקים שנוהלו בעבר על ידי AT&T.^[17]

NCR נהייתה מחדש חברה עצמאית ב-1 בינואר 1997.

אחת מהרכישות המשמעותיות הראשונות של NCR לאחר שנהייתה עצמאית מ-AT&T הייתה ביולי 1997, כשרכשה את חברת Compris Technologies, חברה בבעלות פרטית בקנסו, ג'ורג'יה (אנ') שייצרה תוכנה לרשתות מסעדות. ^{[דרוש מקור]} בנובמבר 1997, רכשה NCR את Dataworks Inc., חברה פרטית המונה 60 איש בסן אנטוניו, טקסס.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1998, הכריזו האגודה ההיסטורית של מחוז מונטגומרי (אנ') ותאגיד NCR על שיתוף פעולה במטרה לשמר את ארכיון NCR, שהיה בעל ערך היסטורי ושופע במידע. ב-1999, NCR העבירה כ-3 מיליון פריטים מבניין NCR מס' 28 למרכז המחקר של האגודה.

ב-1998, מכרה NCR את נכסי מפעל הייצור לחומרת מחשב לחברת Solectron (אנ') וחדלה מלייצר מערכות מחשב לשימוש כללי, לטובת מיקוד בתעשיות הקמעונאות והפיננסיים. בשנת 2000, NCR רכשה את חברת Ceres Integrated Solutions המספקת שירותי CRM ואת חברת השירותים 4Front Technologies. רכישות נוספות של החברה מאותה תקופה מונות את חברת Kinetics (אנ'), חברה למוצרי תוכנה עבור עמדות שירות עצמי שנהייתה בהמשך לחברת-בת של NCR בשם NCR Self Service, כמו גם החברות InfoAmerica, Galvanon ו-DecisionPoint.

באפריל 2003, רכשה NCR את חברת Copient Technologies (אנ'), חברת תוכנה לשיווק קמעונאות מאינדיאנה.

לארס נייברג, המנהל הכללי של NCR הודיעה על פרישתו מהחברה בפברואר 2003 בשל עניינים משפחתיים. NCR קידמה את מארק הארד כדי להחליף את נייברג כמנהל כללי במרץ 2003. ^{[דרוש מקור]} עם תחילת תפקידו, הארד ביצע צעדי ייעול בחברה, לרבות פיטורים והמרת מגרש חנייה של בכירים בחברה למרכז אימונים של כספומטים. לאחר שנה שכיהן הארד בתפקיד המנכ"ל, ערך מניית החברה הוכפל ו-NCR נהייתה מובילת שוק בתוכנת מחסן נתונים ברמה גבוהה במיוחד. ^{[דרוש מקור]}

בשנת 2006, רכשה NCR את חברת התוכנה IDVelocity ואת חטיבת ייצור הכספומטים של חברת Tidel, יצרן ציוד לאבטחת כסף מזומן המתמחה בשוקי קמעונאות.

ב-8 בינואר 2007 הודיעה NCR על כוונותיה להתפצל לשתי חברות בלתי תלויות על ידי ביצוע ספין-אוף לחברת Teradata (אנ') לבעלי המניות. ביל נאטי (אנ'), שהיה אז המנהל הכללי של NCR, המשיך בתפקידו כמנהל כללי וכנשיא של NCR, בעוד שסגן הנשיא הבכיר מייקל קוהלר ינהל את חברת Teradata. ב-7 בקואטובר 2007 תאגיד NCR ו-Teradata הודיעו במשותף עעל השלמת הספין-אוף, כשמייקל קוהלר מכהן כמנהל הכללי של Teradata.

ב-11 בינואר 2007 הודיעה NCR על תוכניותיה לארגון מחדש של כלל פעילות הייצור של הכספומטים, הכוללות קיצוץ של 650 משרות במפעל בדנדי. ^{[דרוש מקור]} 450 משרות נוספות קוצצו בווטרלו (אנ'), אונטריו, קנדה. בשנת 2009 נסגר המפעל בדנדי, יחד עם מתקני ייצור נוספים בסאו פאולו ובבוקרשט. לטענת החברה, מפעלים אלו נסגרו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ששרר באותה תקופה.

NCR הרחיבה את נתח השוק של עמדות השירות העצמי במדיה הדיגיטלית, בעת שהכריזה בינואר 2007 על NCR Xpress Entertainment, קיוסק בידוק רב-ערוצי. רכישת החברה Touch Automation על ידי NCR הוכרזה ב-31 בדצמבר 2007. ^{[דרוש מקור]}

ב-15 באוקטובר 2008 הכריזה NCR על שותפות שיווקית גלובאלית עם חברת Experticity, חברת תוכנה מהעיר סיאטל. ^{[דרוש מקור]}

בשנת 2009 העתיקה NCR את מטה החברה מדייטון, אוהיו ליד דולות' (אנ'), ג'ורג'יה; מטה החברה בדייטון שימש אותה במשך 125 שנים. בנוסף, בשנה זו NCR הפכה למפעילה השנייה בגודלה של מפעילי קיוסק DVD בצפון אמריקה, לאחר רכישה של החברות The New Release ו-DVD Play. בשנת 2010 השלימה NCR את רכש חברת החתימה הדיגיטלית Netkey.

באוגוסט 2011 רכשה NCR ב-1.2 מיליארד דולר את חברת Radiant Systems (אנ'), חברה למערכות אירוח וקמעונאות. חטיבת האירוח של Radiant נהייתה קו עסקי חדש לאירוח בתוך NCR. הנפט ועסק הקמעונאות למוצרי נוחות של Radiant נהיו חלק מהקו העסקי הקיים לקמעונאות בתוך NCR. מספר בכירים ב-Radiant נשארו בתפקידם, כולל סקוט קינגספילד, שהיה מנהל כללי של הקו העסקי לקמעונאות ב-NCR ועזב את החברה בשנת 2014, ואנדי היימן - שנהיה מנהל כללי לקו העסקי עבור שירותים פיננסיים ב-NCR.

באוגוסט 2012 ספגה החברה האשמות על כך שנמנעה מיישום הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית כנגד סוריה, דבר שגרם לירידה בשער המניה שלה. ^{[דרוש מקור]}

בפברואר 2013 השלימה NCR את רכש חברת Retalix, ספק תוכנה ושירותי קמעונאות, עבור כ-650 מיליון דולר במזומן.^[18]

בינואר 2014 השלימה NCR את רכש תאגיד Digital Insight (אנ'), ספק של שירותי בנקאות אונליין למוסדות פיננסיים בשוק הביניים, מקרן תומא בראבו (אנ'), בעבור 1.65 מיליארד דולר במזומן.

בספטמבר 2016 מונה מארק בנג'מין לנשיא ומנהל תפעול ראשי ב-NCR. ^{[דרוש מקור]}

בינואר 2018, NCR העתיקה את מטה החברה ממיקומה ליד דולות' (אנ'), ג'ורג'יה למשרד חדש במידטאון אטלנטה.^[19]

באפריל 2018 מונה מייק הייפורד למכ"ל החברה. הייפורד מוביל את המעבר האסטרטגי של החוברה מספק חומרה לספק תוכנה ושירותים טכנולוגיים.

בינואר 2021 הגיעה NCR להסכם לרכוש את חברת Cardtronics (אנ') המפעילה כספומטים, בעסקה המוערכת בכ-2.5 מיליארד דולר.^[20]

באוקטובר 2021 פתחה NCR בניו בלגרד, סרביה את מרכז טכנולוגיית המידע הגדול ביותר באירופה.^[21]

ב-16 בספטמבר 2022, הודיעה NCR על פיצול חטיבת הכספומטים (ATM) מתוך חטיבת המסחר הדיגיטלי לשתי חברות נפרדות.^[22]שמות החברות החדשות נחשפו ב-24 ביולי 2023, כאשר העסק למסחר דיגיטלי נקרא NCR Voyix (החברה הנשארת) והעסק לכספומטים נקרא NCR Atleos (החברת המתפצלת).^[23] הפיצול הושלם ב-16 באוקטובר 2023.^[24]

פעילות המחקר והפיתוח של NCR מחולקת בין שלושה מתחמים מרכזיים: במטה החברה באטלנטה (קמעונאות), בדנדי (פיננסים) ובווטרלו (אנ'). לחברה יש מרכזי פיתוח ומחקר נוספים בבייג'ינג, בסבו סיטי, בבלגרד, בבאניה לוקה בפודוצ'רי, בצ'נגלפטו (אנ') ובהיידראבאד.^[25] ל-NCR יש גם מפעלי ייצור בבייג'ינג, בודפשט, בפודוצ'רי וצ'נגלפטו.

מאמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 משמשת חברת י.א. מיטווך ובניו כמפיצה בלעדית בישראל של חברת NCR. כנציגת NCR נטלה החברה תפקיד חשוב בהתפתחות המיכון המשרדי ועיבוד הנתונים ביישוב ואחר כך במדינה. בשנת 1936 סיפקה החברה לבנק אנגלו-פלשתינה ארבע מכונות להנהלת חשבונות מתוצרת NCR, שהיו המכונות הראשונות מסוגן בבנקאות בארץ ישראל. בשנת 1963 הקימה חברת "דיסקונט השקעות" את חברת "מען - מרכז עיבוד נתונים", ובספטמבר 1964 הותקנו במשרדי החברה בתל אביב שני מחשבים, מדגמי NCR 315 ו-NCR 390, שהלקוח העיקרי שלהם היה בנק דיסקונט.^[26] היה זה המחשב הראשון במערכת הבנקאות בישראל. מחשב דומה הותקן במינהל הכנסות המדינה.^[27] מאמצע שנות ה-60 הפעילה החברה לשכת שירות לעיבוד נתונים.^[28] פעילות זו הצטמצמה בשנות ה-80 עד לסגירתה בתחילת שנות ה-90.^[29]

בנובמבר 2012 הכריזה חברת NCR על רכישת חברת Retalix מידי קרן פימי ושותפיה תמורת 750 מיליון דולר.^[18] הרכישה הושלמה בפברואר 2013, והחברה הפכה לחברת בת בשם אן. סי. אר ישראל בע"מ.^[30]

מדיה וקבצים בנושא NCR Voyix בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של NCR (באנגלית)

• NCR Voyix, ברשת החברתית פייסבוק
• NCR Voyix, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• NCR Corpotation, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)