קורסק
| |||
 | |||
| הכיכר האדומה בקורסק | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 מחוז קורסק | ||
| ראש העיר | Igor Vyacheslavovych Kutsak | ||
| תאריך ייסוד |
1032 -מעמד רשמי 1779 | ||
| שטח | 190 קמ"ר | ||
| גובה | 250 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 440,052 (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 22,260 נפש לקמ"ר (2019) | ||
| קואורדינטות | 51°44′14″N 36°11′14″E / 51.737222222222°N 36.187222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://www.kurskadmin.ru | |||
 | |||
קוּרְסְק (ברוסית: Курск) היא עיר במערב רוסיה, והיא מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז קורסק. נכון ל-2019 מתגוררים בה 449,586 אלף תושבים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן שלוש סברות עיקריות לגבי מקורו של השם:
- העיר קורסק שוכנת בקרבת המקום בו הנחל קור נשפך אל הנהר טוסקאר.
- משמעות המילה קוריה (רוסית: Курья) ברוסית, היא מפרץ בנהר.
- הימצאותם של מינים שונים של תרנגולים בסביבה, אשר ברוסית נקראים קורי (רוסית: Куры).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכורים הראשונים של העיר קורסק הם מ-1032 (בכתב "חיי פאודוסי פצ'ורסקי") ומ-1095 (בכתב "דברי הימים של לברנטי"). האציל המקומי דאז, איזיאסלאב ולדימירוביץ', הקים באותו האזור מבצר, אשר הפך את קורסק למעבר הגבול החזק ביותר בגבולות רוסיה של אותה תקופה. הביצורים המקוריים פורקו באמצע המאה ה-17. בשנת 1238 הוחרבה קורסק לחלוטין על ידי הטטרים, אם כי חזרה להתקיים במהרה.
מ-1360 ועד סוף המאה ה-15, הפכה קורסק לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא. ב-1508 הפכה חלק מרוסיה הצארית ובמשך מאתיים השנים הבאות היוותה את אחת הנקודות האסטרטגיות החשובות בגבולות עם האיחוד הפולני-ליטאי והאדמות, שנשלטו על ידי הקוזאקים. בתחילת המאה ה-17, הותקפה קורסק פעמים רבות על ידי גדודים פולנים-ליטאים (1612, 1616, 1617 ו-1634), טטרים, נוגאים, אך המבצר הקורסקי מעולם לא נפל. בהמשך, הודות למיקום הגאוגרפי המוצלח (הדרך הקצרה ביותר ממוסקבה לחצי האי קרים, הדרך לקייב שיוצאת מקורסק), קורסק נחלה התפתחות מהירה. סחר רב התפתח בקורסק, בעיקר עם הארצות האוקראיניות ובעיקר בלחם.
החל מ-1708 הפכה קורסק לחלק ממחוז קייב, מ-1727 חלק נכללה במחוז בלגורוד. ב-1797, הפכה למרכז גוברניית קורסק. במאה ה-18 עברה קורסק מהפך סופי מעיר אסטרטגית בגבולות המדינה לעיר מסחר פורחת. המסחר התגוון, קורסק התפרסמה בייצוא העור והלבנים שלה. בניינים רבים בקורסק התחלו להיבנות באבן. הופיע צי מסחר לקורסק, הצי נוהל ישירות על ידי ראש המחוז.
אחרי השריפה הגדולה, שכילתה את קורסק ב-1781, התקבלה תוכנית חדשה למבנה העיר, לפיו באזור המרכזי היו צריכים להתמקם השווקים ונקודות המסחר. ב-1788 נבנתה הקתדרלה הקזנית בסגנון הבארוק.
ב-1780 הוקם בית הספר הראשון בקורסק. ב-1797 החל את פעולתו בית הדפוס הראשון אשר. ב-1792 נפתח תיאטרון. ב-1808 הגימנסיה לגברים, ב-1817 בית הספר להשתלמות רוחנית וב-1870 הגימנסיה לנשים.
בתחילת המאה ה-19 הפכה קורסק להיות לא רק עיר מסחר, כי אם גם עיר תעשייתית. ב-1846 נמנו בעיר כ-70 מפעלים ובתי חרושת. החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 הייתה קורסק לצומת רכבות מרכזי. ב-1883 התחיל את פעולתו מפעל נרות. ב-1874 נבנו תשתיות המים. ב-1897, נבנתה רכבת קלה. לבסוף, מ-1861 ואילך נמלאה קורסק בבנקים מגוונים ומצליחים.
המאה ה-20 התחילה בסימן פריחה תרבותית. ב-1903 נפתחו שעריו של המוזיאון האזורי. אחריו הגיעו בתי קולנוע רבים וספרייה גדולה.
בתחילת המאה ה-20, טרם עליית הקומוניזם, הייתה גם פריחה רוחנית בקורסק. בעיר פעלו 21 כנסיות אורתודוקסיות, כנסייה אחת של המאמינים הישנים, כנסייה קתולית, שני בתי כנסת, כנסיות לותרניות, מנזרים גברי ונשי.
ב-26 בנובמבר (9 בדצמבר) 1917 הוכרז על שלטון סובייטי בעיר. ב-20 בספטמבר 1919 גנרל אנטון דניקין נכנס לעיר בראש צבא המתנדבים. ב-19 בנובמבר של אותה השנה קורסק נפלה בידי הצבא האדום.
בממשל הסובייטי קורסק קיבלה חשיבות רבה עקב מחצבי הברזל הרבים שבסביבתה. כך התחזקה קורסק עוד יותר במעמדה, כאחד ממרכזי רשת הרכבות החשובים בדרום-מערב ברית המועצות.
בתחילת מלחמת העולם השנייה הגנו על קורסק לא רק הצבא האדום, כי אם גם גדודים עממיים. עם זאת בתחילת נובמבר 1941 צבאות גרמניה הקיפו את העיר ובליל 3 בנובמבר נפלה קורסק בידי הגרמנים. בתקופת הכיבוש, שנמשך עד ל-8 בפברואר 1943, ספגה העיר נזקים רבים: כשלושת אלפים מתושבי העיר הוצאו להורג, כמעט עשרת אלפים הוגלו לגרמניה. בסביבות העיר קורסק, נערך קרב קורסק המפורסם, אשר עד היום ההיסטוריונים סבורים, שהוא קרב הטנקים הגדול בהיסטוריה. לאחר שהעיר שוחררה על ידי הארמייה ה-60 בפיקודו של איוואן צ'רניאחובסקי, כבר בפברואר 1944 התחיל השיקום של העיר. מפעלים הוחזרו לחיים וחיי התרבות פרחו שוב (תיאטראות רבות נפתחו). עד 1950 חזרה העיר למלוא תפארתה.
קורסק התפרסמה בעיקר בקרב קורסק, שהיה אחד הקרבות החשובים במלחמת העולם השנייה, וכמו כן בגלל האנומליה המגנטית של קורסק. בנוסף, יצאו מקורסק מפורסמים רבים, בהם אנשי תרבות, אמנות, מדע וספורט.
קורסק כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום פועלים בקורסק מספר אוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה, ביניהם: האוניברסיטה הממלכתית של קורסק, האוניברסיטה הרפואית, הטכניון, האקדמיה החקלאית, בית הספר לניהול, כלכלה ועסקים, בית ספר אזורי תקציבי-כלכלי ובית ספר סוציאלי פתוח. בשנות ה-90, הוקמו בקורסק אקדמיה וגימנסיה רוחניות.
נכון לשנת 2006, פועלים בעיר שבעה בתי מלון, שבעה אצטדיונים, שני מועדוני ספורט, בית ספר לספורט, בריכת שחייה והיפודרום. כמו כן ישנו מועדון שחמט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קורסק (ברוסית)
- מפת העיר
- קורסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קורסק (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
