[go: up one dir, main page]
More Web Proxy on the site http://driver.im/לדלג לתוכן

צוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוואר
שיוך subdivision of body proper, ישות אנטומית מסוימת עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1301) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) collum עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A01.1.00.012 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 123 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 7155 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.598 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D009333 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0027530 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצוואר הוא אזור בגוף הנמצא בין החזה לגולגולת. בצוואר עוברים מספר מבנים אנטומיים חשובים, ובהם עמוד השדרה שמחזיק את הגולגולת בעזרתה של החוליה הראשונה (C1), חוט השדרה הממוקם בתוך עמוד השדרה, הלוע והגרון, קנה הנשימה, הוושט שמאפשר את מעבר המזון מהפה אל מערכת העיכול, וכן מספר רב של כלי דם גדולים ועצבים.

בצוואר מספר שרירים שתפקידם העיקרי הוא החזקת הצוואר וסיבוב הראש. רוב הצוואר מעוצבב בעזרת צביר העצבים הצווארי וחלק ממנו מעוצבב בעזרת עצבי הגולגולת (מכונים גם עצבים קרניאליים).

צינור הלוע – Pharynx

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לוע

הלוע (Pharynx) הוא צינור שרירי מוארך הנושק לעמוד השדרה, אשר נמתח מבסיס הגולגולת בחלקו העליון, ועד לוושט בחלקו התחתון. צינור זה מכיל מספר פתחים, וביניהם לחלל האף (Nasal Cavity), חלל הפה (Oral Cavity), ולגרון (Larynx) – צינור סחוסי המוביל אוויר לקנה הנשימה והריאות. הפתחים הללו מייצרים תקשורת ישירה בין אזורים אלו, ובגינם מזון שנאכל מועבר לרוב לוושט ומשם לעיכול בקיבה, אך לעיתים פורץ דרך האף (בייחוד בזמן צחוק), או נתקע בדרכי האוויר עד כדי השתנקות. לחלופין, ניתן להחדיר בעת הצורך צינור האכלה לקיבה דרך האף (זונדה), או צינור הנשמה דרך הפה (צנרור קנה).

בעגה האנטומית נהוג לסווג את הלוע בהתאם לפתחים שצוינו לעיל: הלוע האפי המתקשר עם חלל האף (Nasopharynx); הלוע הפומי המתקשר עם חלל הפה (Oropharynx); והלוע הגרוני המתקשר עם הגרון ודרכי האוויר (Laryngopharynx).

כל שרירי הלוע מעוצבבים על ידי העצב הקרניאלי ה-10 (עצב הואגוס), למעט שריר בודד המכונה Stylopharyngeus אשר מעוצבב על ידי העצב הקרניאלי ה-9 (Glossopharyngeal Nerve).

גרון – Larynx

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גרון
מימין ניתן לראות את מבנה הגרון (Larynx) כפי שנראה ממבט קדמי. משמאל ניתן להבחין ביחסים בין הלוע (Pharynx) מאחור ובין הגרון (Larynx) מקדימה, כפי שאלו נראים במבט צידי.

בתוך הצוואר ממוקם הגרון (Larynx), צינור סחוסי המהווה פרוזדור לכניסת אוויר לריאות. הגרון ממוקם קדמית לצינור הלוע (Laryngopharynx), ומסתיים בקנה הנשימה (Trachea) בחלקו התחתון. בחלקו העליון של הגרון ממוקם בית הקול, מבנה אנטומי קטן המורכב משני צמדים של כפלים גידיים עטופי רירית: מיתרי הקול האמיתיים (True Vocal Folds) ומיתרי הקול הדמויים (False Vocal Folds). שרירים עדינים שולטים בתנועת מיתרי הקול האמיתיים, אשר פתיחתם לרווחה נחוצה לנשימה, ויצירת רטט בהם אחראית להפקת צלילים (דיבור ושירה). שרירים נוספים יכולים לסגור באופן הרמטי את שני סוגי מיתרי הקול, וכך למנוע יציאת אוויר מבית החזה לסביבה החיצונית, כפי שנעשה בעת מאמץ או בעת הפרשת צואה.

מחלות נגיפיות עונתיות מתבטאות לא פעם בחום, כאבים בבליעה ואדמומיות באזור הלוע הפומי (Oropharynx). בשפה יום-יומית נאמר על תופעה זו כי מדובר ב"דלקת גרון" (Laryngitis), אך למעשה זוהי דלקת לוע (Pharyngitis). דלקת גרון מתבטאת בעיקרה בצרידות עקב הפגיעה במיתרי הקול, אף על פי שהיא יכולה להיות מלווה גם בדלקת לוע. זוהי אבחנה שפירה על פי רוב החולפת מעצמה, אבל בפעוטות היא עלולה לסכן חיים (ראה: קְּרוּפּ).

ערך מורחב – גרגרת

פיקת הגרון או פִּקַּת הַגַּרְגֶּרֶת, היא החלק הקדמי והבולט של הגרון ותיבת הקול. מבנה זה נוצר מאחד מסחוסי הגרון המכונה "סחוס המגן" (Thyroid Cartilage). צורתו של סחוס זה היא כמעין ספר פתוח, כאשר הוא פונה לאחור ומגן בכריכתו על מיתרי הקול העדינים. הגרגרת היא זווית הפתיחה של 'הספר', כאשר בגברים ישנה זווית חדה ואילו בנשים הזווית קהה יותר. אף על פי שגרגרת ידועה כמבנה אנטומיה גברי, היא קיימת גם בנשים, אם כי בנשים היא איננה כה בולטת חיצונית מפאת זוויתו של סחוס המגן.

משולשי הצוואר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ששת משולשי הצוואר

בשל מורכבותו הרבה של הצוואר, והמבנים הרבים אותם הוא מכיל, מקובל לחלקו לשישה תת-משולשים בשתי רמות היררכיה. חלוקה זו מבוססת על ארבעה שרירים, מהם שני שרירים שטחיים ושני שרירים עמוקים.

השרירים השטחיים הם שריר הטרפז ושריר הסטרנוקלאידומסטואיד (Sternocleidomastoid Muscle) כנראה בתמונה. בהתאם לשרירים הללו מחולק הצוואר ל'משולש קדמי' (בין הסטרנוקלאידומסטואיד וקו האמצע של הצוואר) ו'משולש אחורי' (בין שריר הטרפז לבין שריר הסטרנוקלאידומסטואיד).

שני השרירים העמוקים – השריר הדו-בטני (Digastric Muscle) ושריר האומו-היואיד (Omohyoid Muscle) – מחלקים את המשולש הקדמי לארבעה תת-משולשים, ואת האחורי לשניים, מה שמוליד שישה תת-משולשים כנכתב בתחילת הפסקה.

משולש ראשי תת-משולש גבולות תכולה
קדמי Digastric Triangle
  • הלסת התחתונה (Mandible)
  • הבטן הקדמית של שריר ה-Digastric
  • הבטן האחורי של שריר ה-Digastric
  • עורק הפנים (Facial Artery)
  • וריד הפנים (Facial Vein)
  • עצב קרניאלי 12
  • בלוטת הרוק התת-לסתית (Submandibular Gland)
  • העצב לשריר המילו-היאויד (Nerve to Mylohyoid)
Carotid Triangle
  • הבטן הקדמית של שריר ה-Digastric
  • הבטן העליונה של שריר ה-Omohyoid
  • שריר הסטרנוקלאידומסטואיד
  • נקודת פיצול עורק התרדמה (Common Carotid)
  • הווריד הג'וגולרי הפנימי (Internal Jugular Vein)
  • עצבים קרניאליים 10, 11 ו-12
  • לולאת המקלעת העצבית הצווארית (Ansa Cervicalis)
Submental Triangle
  • שתי הבטנות של שריר ה-Digastric
  • עצם ההיואיד (Hyoid Bone)
  • בלוטות לימפה תת-לסתיות
  • תרומה לווריד הג'וגולרי הקדמי (Anterior Jugular Vein)
Muscular Triangle
  • הבטן העליונה של שריר ה-Omohyoid
  • שריר הסטרנוקלאידומסטואיד
  • קו האמצע של הצוואר
  • ארבעת ה-Strap Muscles (שרירי הסרט): Sternohyoid; Omohyoid; Sternothyroid; Thyrohyoid
  • בלוטת התריס (Thyroid Gland)
  • ארבעת בלוטות יותרת התריס (Parathyroid Glands)
אחורי Occipital Triangle
  • הבטן התחתונה של שריר ה-Omohyoid
  • שריר הסטרנוקלאידומסטואיד
  • שריר הטרפז
  • עצב קרניאלי 11
  • מקלעת העצבים הצווארית (Cervical Plexus)
  • חלקו העליון של מקלעת העצבים הזרועית (Trunks of Brachial Plexus)
  • העצב הסרעפתי (Phrenic Nerve)
  • הווריד הג'וגולרי החיצוני (External Jugular)
  • עורקים (Occipital and Transverse Cervical Arteries)
Subclavicular Triangle
  • הבטן התחתונה של שריר ה-Omohyoid
  • שריר הסטרנוקלאידומסטואיד
  • עצם הבריח
  • עורק הסאב-קלביאן (Subclavian Artery)
  • וריד הסאב-קלאביאן (Subclavian Vein)
  • המשכה של מקלעת העצבית הזרועית (Brachial Plexus)
  • העורק והווריד העל-שכמיים (Suprascapular Artery and Vein)
מבט צידי על עורקי הצוואר. ניתן לראות את עורק הסאב-קלאביאן הימני, ה-Common Carotid הימני, וכן את פיצולו לכדי עורקים קרוטידיים פנימי וחיצוני. כמו כן, מופיעים פיצולי ה-External Carotid Artery השונים.

הצוואר מכיל כלי דם רבים, וביניהם כלי דם של אזור הראש, הפנים, הצוואר והכתף. בשל כך, מדובר באזור אנטומי רגיש ופגיע.

ביציאה מחדר שמאל מתרוממת האאורטה, אבי העורקים, אשר מכילה שלושה פיצולים גדולים בבסיס הצוואר: עורק הברכיוספאליק הימני (ברכיו – זרוע, צפאלוס – ראש); עורק הקרוטיד השמאלי; ועורק הסאב-קלאביאן השמאלי. עורק הברכיוספאליק הימני מתפצל במהרה לכדי עורק קרוטידי ימני וסאב-קלאביאן ימני, אשר מזינים את אזור הצוואר והזרוע בהתאמה.

העורקים הקרוטידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני צידי הצוואר ממוקמים עורקים גדולים המכונים "עורקי התרדמה" או "העורקים הקרוטידיים" (Common Carotid Arteries). אלו הם כלי דם גדולים, אשר מתפצלים בשלישו העליון של הצוואר לכדי עורק קרוטידי פנימי (Internal Carotid) אשר חודר לגולגולת להזנת המוח והעין, ולכדי עורק קרוטידי חיצוני (External Carotid) אשר מזין את הפנים והצוואר.

פיצולי ה-External Carotid Artery השונים

בצוואר, העורק הקרוטידי החיצוני מתפצל ל-8 עורקים מרכזיים:

  • Superior Thyroid Artery
  • Ascending Pharyngeal Artery
  • Lingual Artery
  • Facial Artery
  • Occipital Artery
  • Posterior Auricular Artery
  • Maxillary Artery
  • Superficial Temporal Artery

כלי דם אלו מזינים את כלל המבנים הצוואריים, את מרבית חלקי הפנים (Face), ואת חלקו החיצוני של הראש. כך למשל עורק ה-Superior Thyroid Artery מזין את בלוטת התריס והגרון (באמצעות אחד מפיצוליו המכונה Superior Laryngeal Artery); עורק ה-Lingual Artery מזין את הלשון; ועורק הפנים Facial Artery מזין את מרבית המבנים השטחיים בפנים, אך גם מספק דם לחלל האף ולעין. יחד עם זאת, האף וארובת העין מוזנים על ידי כלי דם נוספים, אשר מקורם הוא בעיקר מהעורק המקסילרי (Maxillary Artery). גלגל העין עצמו מוזן על ידי ה-Ophtalmic Artery, אשר הוא פיצול שמקורו בעורק הקרוטידי הפנימי (Internal Carotid); בניגוד לעורק הקרוטידי החיצוני, העורק הקרוטידי הפנימי איננו מתפצל כלל בצוואר, ופיצוליו מופיעים רק לאחר חדירתו לחלל הגולגולת.

איברי חישה קרוטידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקודת הביפורקציה (פיצול) של העורקים הקרוטידיים לכדי חיצוניים ופנימיים, ממוקם איבר חישה עדין אשר מנטר את תכולת הגזים בדם וכן את חומציותו. חיישן זה מכונה Carotid Body. בקרבה לחיישן זה, אך גבוה יותר בחלקו הראשון של העורק הקרוטידי הפנימי, ישנה התרחבות הנקראת Carotid Sinus; זהו איבר חישה נוסף אשר מנטר את הדם, ותפקידו לבחון את לחץ הדם. יחד, הכימורצפטורים של ה-Carotid Body והבארו-רצפטורים של ה-Carotid Sinus מוודאים בכל עת כי אספקת הדם למוח תקינה. מבנים אלו מעוצבבים על ידי Hering's nerve, שהוא עצב המקבל סיבים משני עצבים קרניאליים: 9 ו-10.

העורקים התת-בריחיים: עורקי הסאב-קלאביאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורקי הסאב-קלאביאן הם פיצולים גדולים של האאורטה, בדומה לעורקים הקרוטידיים. בעוד שהעורקים הקרוטידיים מזינים את הראש, הצוואר והפנים, עורקי הסאב-קלאביאן מהווים מקור לכלי דם המזינים את החזה, הכתף והגפה העליונה. יחד עם זאת, ישנם מספר פיצולים צוואריים חשובים לעורקי הסאב-קלאביאן:

  • Vertebral Artery
  • Internal Thoracic Artery (Mammary Artery)
  • Thyrocervical Trunk
  • Costocervical Trunk
  • Dorsal Scapular Artery

העורקים הורטברליים, אחד מימין ואחד משמאל, חודרים לחרירים מותאמים להם בצידי החוליות הצוואריות, ולבסוף חודרים לחלל הגולגולת דרך נקב העורף הגדול (Foramen Magnum). עורקים אלו מתחברים ליצירת העורק הבאזילרי (Basilar Artery), ויחד עם העורק הקרוטידי הפנימי מזינים את המוח.

מבין פיצולי הסאב-קלאביאן, ה-Thyrocervical Trunk הוא הבולט ביותר בשל פיצוליו הרבים:

  • Inferior Thyroid Artery
  • Ascending Cervical Artery
  • Transverse Cervical Artery
  • Suprascapular Artery

גם ל-Costocervical Trunk ישנם פיצולים, אך אלו כוללים שני כלי דם גדולים בלבד: Deep Cervical Artery; ו-Supreme Intercostal Artery אשר מזין את החללים הבין צלעיים של צלעות 1–2.

ניקוז ורידי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת הניקוז הג'וגולרית

ככלל, עורקים מלווים על ידי ורידים בעלי שם דומה. הוורידים הצוואריים מתנקזים למערכת ורידית ענפה של ורידים ג'וגולריים (Jugular Veins). בעומקו של הצוואר ממוקם הווריד הג'וגולרי הפנימי (Internal Jugular Vein), שהוא וריד מאסיבי אשר מנקז את המוח, וכן מקצת מהפנים, האוזן והלשון.

שטחית לו, ישנם שני כלי דם ג'וגולריים נוספים: הווריד הג'וגולרי החיצוני (External Jugular Vein) ו-וריד הג'וגולרי הקדמי (Anterior Jugular Vein). לצד שני אלו ישנו גם סעיף ג'וגולרי אלכסוני הנקרא בפשטות "Communicating Vein". הוורידים הג'וגולריים השטחיים מתנקזים לבסוף לוורידי הסאב-קלאביאן (Subclavian Vein).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]