פסח שני

פסח שני

שמות נוספים	פסח קטן
סוג	חגי ישראל ומועדיו
סיבה	הקרבת קורבן פסח, לאנשים שלא הקריבו בפסח ראשון
מתקשר עם	חג הפסח
מועד
תאריך	י"ד באייר ה'תשפ"ה יום שני 12 במאי 2025

פסח שני (נקרא גם פסח קטן^[1]) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש. קורבן פסח הוא אחד משתי מצוות עשה בכל התורה שעבירה עליהן דינה כרת, ולכן חשיבותו הגדולה של יום זה.

זמני פסח שני מקבילים לזמני חג הפסח המקורי באיחור של חודש. כלומר יש להקריב את הפסח בצהרי י"ד באייר, ולאכול את הפסח על מצות ומרורים בליל ט"ו באייר עד חצות.

בספר במדבר מתואר מאורע שבו בשנה השנייה ליציאת מצרים, באה קבוצת אנשים שהיו טמאים באותו זמן, והתלוננו לפני משה שברצונם להקריב את קורבן הפסח גם הם.

וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?

— ספר במדבר, פרק ט', פסוקים ו'–ז'

משה, שלא ידע מה לענות להם, פנה לה'^[2], אשר ענה לו בציווי חדש – אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה בזמן הפסח הראשון, יכולים להקריב בחודש הבא – בי"ד באייר:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.

— ספר במדבר, פרק ט', פסוקים ט'–י"ב

באותו מעמד נוספה גם אזהרה, שאנשים שלא היו טמאים או רחוקים באותו זמן ולא עשו את הפסח, ייענשו בידי שמים בכרת.

מלבד מצוות הקרבת הקורבן, קיימת גם מצוות אכילת הקורבן על מצות ומרורים, כבפסח ראשון. אמנם לעניין שאר דיניו אמרו בתלמוד שאין כל מצוות הפסח חלות עליו – למשל, מותר שישהה חמץ בבית יחד עם קרבן הפסח הזה, דבר האסור ב"פסח ראשון". וכך כותב הרמב"ם בהתבססו על המשנה^[3]:

"מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון אסור בחמץ ב'בל יראה' וב'בל ימצא', ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבוא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת, כמו שביארנו.

אבל פסח שני – חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לבית אכילתו, ואין מביאין עמו חגיגה, ואינו בא בטומאה. ושניהן דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשיָתן, ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהם, ואין שוברין בהם את העצם.

ולמה לא ישווה השני לראשון לכל הדברים, מאחר שנאמר: "ככל חֻקת הפסח יעשו אֹתו"^[4]? לפי שפירש בו מקצת חוקות הפסח, ללמד שאינו שווה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצוות שבגופו, והן חוקות הפסח שכלל.

— משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה ט"ו

רש"י בפירושו לתורה כותב שיש איסור של אכילת חמץ עם בשר הקרבן^[5]. במנחת חינוך^[6] כתב על דברי רש"י ”ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה, דנראה דאין איסור כלל.” במשך חכמה^[7] פירש שזהו לאו הבא מכלל עשה ”על מצות ומרֹרים יאכלֻהו”^[8] ולא על חמץ. בספר אפרקסתא דעניא^[9] כתב שרש"י דייק ממה שנאמר (במשנה, וכמו שהעתיק הרמב"ם) "עמו בבית", מכאן שרק בבית הותרה אכילת החמץ ולא עם הקרבן ממש^[10]. במדרש תנאים^[11] נאמר: ”דבר אחר: 'לא תאכל עליו חמץ'^[12], עליו אי אתה אוכל חמץ, על פסח שני אתה אוכל חמץ.”^[13]

פסח שני קרב ביום י"ד באייר בין הערביים. וכפי שנאמר בתורה: ”בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ” (במדבר ט, י"א.). אפילו כשחל י"ד באייר בשבת - מקריבים בו פסח שני^[3], ככל קורבן שזמנו קבוע.

לדעת בעלי התוספות, זמן הקרבתו אחר הקרבת תמיד של בין הערביים, כדין פסח ראשון^[14]. אך בדעת הרמב"ם פירשו האחרונים שפסח שני קרב לפני תמיד של בין הערביים^[15].

יש נוהגים לאכול מצות ביום זה. בהיות שבליל ט"ו היה נאכל קרבן הפסח השני, יש שכתבו שעדיף לאכול בלילה את המצות ולא ביום י"ד שבו רק הוקרב הקרבן^[16]. כמו כן נהגו שלא לאכול גדי מקולס (צלוי כולו בשלמותו, ללא חלוקה לאברים) בליל ט"ו באייר, כדי שלא ייראה הדבר כהקרבת קורבן פסח מחוץ לבית המקדש.

בחסידויות מסוימות (כגון חסידות קרעטשניף) נהוג שהאדמו"ר עורך טיש מיוחד לכבוד פסח שני, במהלכו הוא מקיים את סימני ליל הסדר (כולל ארבע כוסות, כרפס, מצה ומרור) והחסידים שרים שירי פסח. אירוע זה מתקיים מדי שנה, בפסח שני, בליל ט"ו באייר, כלומר בלילה שבו נגמר יום י"ד^[17].

בשנת 2009 החלו מספר ארגונים דתיים העוסקים בקידום סובלנות ופלורליזם חברתי לציין את פסח שני כיום הסובלנות הדתית, על פי המסר הטמון ביום זה לשיטתם^[18].

יום זה מופיע במגילת תענית כ"יום טוב" גם לכל עם ישראל שאסור להתענות ולהספיד בו. בעקבות זאת נהגו הספרדים וכן החסידים שלא לומר בו תחנון בתפילה^[16][19], אבל באשכנז המנהג הקדום היה לומר תחנון כי בטלה מגילת תענית^[20].

חוסר הבהירות ביחס ליום זה ניכר גם ברשימות החגים שבמגילות מדבר יהודה, שחלקן מזכירות את פסח שני בין החגים^[21] וחלקן לא^[22].

יש שכתבו לומר תחנון בערב פסח שני, בתפילת מנחה על אף שבדרך כלל אין אומרים תחנון כבר בתפילת מנחה בערב יום טוב או בערב שלפני יום אשר אין אומרים בו תחנון. לפי המסבירים שהיום החגיגי של פסח שני הוא יום י"ד, הוסבר שבהלכה זו שעל פיה יש לומר תחנון בערב שלפני פסח שני, הכוונה ליום י"ג שבו יש לומר תחנון, מכיוון שבמקור עיקר עניינו של פסח שני הוא הקרבת הקרבן, וזה, בדומה לקרבן הפסח הרגיל, היה קרב רק אחרי חצות היום של יום י"ד עצמו (אף שנאכל בהמשך הלילה הנחשב כבר ט"ו באייר). לכן אין משמעות מיוחדת לבוקר י"ד, בוקר זה אינו חג, ובוודאי שאין להימנע מאמירת תחנון ביום שלפניו, יום י"ג^[16]. יש נוהגים שלא לומר תחנון גם ביום ט"ו שהוא יום אכילת הקורבן^[16].

בשנים שחל יום טוב ראשון של פסח ביום ראשון^[23], חלה תענית שני בתרא ביום זה. לפי המנהג הקדום שאומרים תחנון, בוודאי נהגו תענית בה"ב כרגיל. לאחר שהפסיקו לומר תחנון בהרבה קהילות, נוצרו חילוקי מנהגים אם לנהוג בה"ב ביום זה או לדחותו (או לגמרי או לשבוע אחר).

במקורות שונים נזכר פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. כך עולה מן החיבור "אלה המסעות" שמן המאה השלוש עשרה, לפיו היו מתקבצים יהודים ומוסלמים במערת הלל ושמאי בפסח שני. ט"ו באייר נזכר כמועד עלייה לרגל למירון בתעודה מגניזת קהיר, "לוח קברות צדיקי ארץ ישראל", שנכתבה במאה הארבע עשרה^[24]. ר' משה באסולה מספר על השתתפותו בשיירה של יותר מאלף איש שעלו לקברי הצדיקים במירון בפסח שני בשנת רפ"ב (1522). זהו האזכור האחרון של פסח שני כמועד עלייה לרגל למירון. מאותה תקופה, בהשפעת מקובלי צפת, השתנה מועד העלייה לרגל למירון לל"ג בעומר.

לפי מסורת מאוחרת, יום זה הוא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, ויהודים רבים נוהגים לעלות לקברו או לערוך לכבודו הילולא הכוללת לימוד תורה, הדלקת נרות ותרומת כספים ללומדי תורה ולבתי כנסת. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את קטע התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר ענני".

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פסח שני
טקסט בוויקיטקסט: פסח שני

• הערך "פסח שני", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• שוב פעם פסח? על פסח שני בקבלה וחסידות – בבלוג 'דעת' (הקישור אינו פעיל)
• פסח שני, באתר "ישיבה"
• פסח שני, באתר בית חב"ד
• פסח שני, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מידע על פסח שני בקטלוג הספרייה הלאומית
• אתר פסח שני – יום הסובלנות הדתית
• הרב ברוך שלום הלוי אשלג, מהו, מי שהיה בדרך רחוקה, הוא נדחה לפסח שני, אתר קבלה לעם.
• מאמרים בנושא פסח שני, באתר ספריית אסיף

חג הפסח
ערב פסח	קמחא דפסחא • אפיית מצות • שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ • תענית בכורות • ערב פסח שחל בשבת
סיפור יציאת מצרים	שעבוד מצרים • עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • שירת הים
ליל הסדר	הלכות ליל הסדר • קערת ליל הסדר • חרוסת • כרפס • מצה • מרור • זרוע • ארבע כוסות • כוס של אליהו • הסבה • אפיקומן
סדר ההגדה	סימני הסדר • הא לחמא עניא • מא כ'בר • מה נשתנה • עבדים היינו • ארבעה בנים • והיא שעמדה • דצ"ך עד"ש באח"ב • דיינו • אמונים ערכו שבח • קריאת ההלל (התחלה) • שפוך חמתך • הלל (המשך) • הלל הגדול • ברכת השיר • חסל סידור פסח • לשנה הבאה בירושלים • ובכן ויהי בחצי הלילה • ובכן ואמרתם זבח פסח • אדיר במלוכה • אדיר הוא • אחד מי יודע • חד גדיא
מצוות החג	איסור חמץ • קורבן פסח • סיפור יציאת מצרים • אכילת מצה • אכילת מרור • ארבע כוסות • מנחת העומר
מהלך החג	ערב פסח • ליל הסדר • חול המועד פסח • שביעי של פסח • פסח שני
מנהגים	סעודת אסתר • סהרנה • אמירת שירת הים • סעודת משיח • מימונה
תפילות ופיוטים	קריאת ההלל • אבוא בחיל להתיצבה • תפילת טל • ליל שמורים אותו אל חצה
חמץ ומצה	מצה עשירה • מצה שמורה • שרויה • קטניות בפסח • חמץ נוקשה • חמץ שעבר עליו הפסח
שונות	מסכת פסחים • לא בד"ו פסח • מטבח פסח • רומפלנאכט
חגי ישראל ומועדיו • שלוש רגלים

חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה	ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד
חגים מדרבנן או מסורת	אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב
ימים מיוחדים	שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים
תעניות חובה	צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב
תעניות אחרות	יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר
שבתות מיוחדות	שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו
מדינת ישראל	חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאות • יום ירושלים ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל • יום גירוש היהודים מארצות ערב
מועדי עדות	יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון • חג הבנות • סעודת יתרו • ליל הבסיסה
פורטל שבת ומועדי ישראל