דאגלס DC-1
 | |||||||||||||
| דאגלס DC-1 | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | אב טיפוס של מטוס נוסעים | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||
| יצרן | דאגלס איירקראפט קומפני | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 1 ביולי 1933 | ||||||||||||
| תקופת שירות | דצמבר 1933 – דצמבר 1940 (כ־7 שנים) | ||||||||||||
| צוות | 2 | ||||||||||||
| נוסעים | 12 | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 1 | ||||||||||||
| משתמש ראשי | טראנס וורלד איירליינס | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
דאגלס DC-1 היה מטוס הנוסעים הראשון בסדרת ה-DC של דאגלס איירקראפט קומפני, המטוס היה אב טיפוס ועליו התבססו המטוסים DC-2 ו-DC-3.
יוצר מטוס אחד מדגם זה.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1931 התרסקה בקנזס טיסה 599 של TWA, הסיבה לתאונה חלק עץ במטוס שהתפרק כתוצאה ממים שחלחלו לתוכו.
לאחר התאונה החלה דרישה למטוסים עשויים ממתכת בלבד, בואינג הציעה את ה247, אך כושר הייצור של בואינג היה מוגבל. חברות התעופה TWA ויונייטד איירליינס ביקשו מארבע יצרניות מטוסים, מטוס דומה שיכיל 12 מושבים, כן נחיתה, ואפשרות לנחות עם מנוע אחד בלבד. מנכ"ל החברה דונלד דאגלס סירב לקבל את ההזמנה, מכיוון שלא האמין שיצליח למכור 100 מטוסים (הכמות הנדרשת לכיסוי עלויות הפיתוח). עם זאת הוא עיצב מטוס שחרג מהמפרט של TWA ויונייטד איירליינס, המטוס היה יכול להמריא עם מנוע אחד בלבד, והיו בו בין היתר מערכת חימום ובידוד מרעש המנוע. טיסת הבכורה של המטוס הייתה ב-1 ביולי 1933, בחצי שנה שלאחר מכן טס המטוס למעלה מ-200 טיסות מבחן. מודל הייצור נקרא DC-2, הוגדלה בו קיבולת הנוסעים, והוא צויד במנועים חזקים יותר.
המטוס נמכר בשנת 1938 ללורד פורברס בבריטניה, והוא מכר אותו מאוחר יותר לחברת התעופה הספרדית Líneas Aéreas Españolas Postales, המטוס נהרס בדצמבר 1940 בעת שניסה לנחות בנמל התעופה במאלגה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מטוסי נוסעים תוצרת דאגלס ומקדונל דאגלס | ||
|---|---|---|
| מטוסי מדחף | דאגלס דולפין • DC-1 • DC-2 • DC-3 • DC-4 • DC-5 • DC-6 • DC-7 |  |
| מטוסי סילון | DC-8 • DC-9 • DC-10 • MD-11 • MD-12 • MD-80 • MD-90 • MD-95 | |
