פגם

פָּגַם

לשון חז"ל קלקל והזיק מעט, הטיל מום בדבר.
- ”הַנֶּהֱנֶה שָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָגַם, מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ פְגָם, לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ה, משנה א)
לשון חז"ל הקטין, החסיר מערכו של דבר.
- "יורש שפגמו אביו שטר חובו נוטל שלא בשבועה." (תוספתא/שבועות/ו)

לשון חז"ל חסרון או תוספת לא רצויה בצורה ובמבנה, המפריעים בתפקוד.
- ”הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה; הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס; מוֹסִיף עָלָיו אוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ג, משנה ד)
- ”הַנֶּהֱנֶה שָׁוֶה פְרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָגַם, מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ פְגָם, לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ה, משנה א)
- ”ומכיון שתנועת ההתישבות גם בתקופה זו משתלבת בשלמות וללא פגם בכל המבנה הכלכלי של השעה, הריהי יוצרת בהדרגה טיפוס מיוחד שלמבנה ההתישבות“ (כספי ההתישבות של הסוכנות היהודית, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)

צמח ריחני משמש כתבלין.
- ”אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה; אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ח)
- ”הַפֵּיגָם, וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגוֹת, כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפַר...“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ט, משנה א)
- ”שֹׁרְשֵׁי הַמִּתְנָא וְהַפֵּיגָם וְיַרְקוֹת שָׂדֶה וְיַרְקוֹת גִּנָּה שֶׁעֲקָרָן לְשָׁתְלָן, וְהַשִּׁדְרָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת וְהַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ...“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק א, משנה ב)
- ”וכן באמיתא, וכן בפיגם, וכן בשאר מיני תבלין“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכח, עמוד ב)

מיוונית: pḗganon) πήγᾰνον); המילה משותפת גם לערבית: فَيْجَن‎ (פַיְגַ'ן), וארמית: ܦܝܓܢܐ‎ (פיגנא)

ערך בוויקיפדיה: פיגם מצוי

טקסונומיה בוויקימינים: Ruta