המילה חדרה לעברית החדשה מערבית טורקית או פרסית, ומתועדת לראשונה בספרו של יוסף חיים ברנר "מכאן ומכאן", שיצא לאור ב-1911.(מתוך אתר-"מאגרים")
מערבית: أنبوبة الزمر (אונבּובּת אל זַמר). בהוראת 'מוט חלול מן קנה סוף'. ומן מצלול וצורת הביטוי הערבי ניתן להבחין בתיבת נבוב המשתקפת לה בתוככי הביטוי שמקורו כנראה מן מצרית-קדומה בכתב חרטומיםabwt ,בהוראת 'מקל בצורת מזלג' להלן הירוגליף עבְּ-אֻ-ט:
