מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מזהם
|
| הגייה* |
mezahem
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ז־ה־ם
|
| דרך תצורה |
משקל מְקַטֵּל
|
| נטיות |
ר׳ מְזַהֲמִים
|
- דבר הגורם לזיהום.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מזוהם
|
| הגייה* |
mezoham
|
| חלק דיבר |
שתואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ז־ה־ם
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
נ׳ מְזֹהֶמֶת, ר׳ מְזֹהַמִים,
נ"ר מְזֹהַמוֹת
|
- מלוכלך, נגוע בזיהום.
- ”וּבַעַל גָּרָב, וּבַעַל יַבֶּלֶת, וּבַעַל חֲזָזִית, וְזָקֵן, וְחוֹלֶה, וּמְזֻהָם, וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה יב)
- ”מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין – מפני שאוכלים שקצים ורמשים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמה, עמוד ב)
- ”ואף אני דש בטיט, מזוהם כולי מכף-רגל ועד ראש, נכשל ונופל ומתאנח ואומר: אוי!“ (התמורה, מאת מנדלי מוכר-ספרים, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: זיהום