טקס

ערך זה עוסק באירוע חגיגי. לערך העוסק בפועל שמשמעו סידור וארגון; ראו גם טכס.

תוכן עניינים	טֶקֶס - טִקֵּס - טֻקַּס

טֶקֶס גם טֵכֶס

לשון חז"ל סדר, ארגון.
- "הוי אומר כטכסין של מלכים עשה אותה." (מדרש תנחומא ויקהל י)
- ”מיכן ואילך לא היה שם טיקס אלא כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זכה.“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ח, הלכה א)
- ”וְרָאוּ עֵינַי טְקָסִים שֶׁל מַעְלָה וְאָהַבְתִּי אוֹתָם.“ (שיר השירים רבה, פרשה ב, סימן ד)
אירוע המתנהל על פי תכנית קבועה מראש; לפי המסורת, לפי התקנות, לפי תכנון מוקדם.
- קונפוציוס אמר - "קבל השראה משירה, יציבות מטכסים, וסיפוק ממוזיקה" / ( קונפוציוס)
- באחד־עשר בנובמבר נערך טקס זיכרון לחללי מלחמות העולם.
פעולה המתבצעת לפי כללים מקובלים.
- השגריר הגיש את כתב האמנה לפי כללי הטקס.
פעולה הנעשית בחגיגיות יתר.
- "אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן" (מאיר אריאל, "טרמינל לומינלט")

מיוונית: taxis) ταξις) – מערך, מערכת, מערך הצבא, סדר.השוו למילה תכסיס. המילה חדרה לעברית מארמית: טִיקוּס - סדר, מערך צבא, קישוט (ומשם נגזר גם תכסיס). המילה במשמעותה המודרנית היא מחידושי אליעזר בן־יהודה. וכך כתב במאמר בעיתון "הצבי" בכ"ב בכסלו תרנ"ז (1896): "יש עוד מלה אחת לסדר, שיש בו צד חגיגות, והיא מלת טקס, טקסים [...] ומקורו בלשון יוונית". בן־יהודה התבסס בחידושו גם על המילה הערבית בהגיית: טַקְס (طَقْس), "גם לשון ערבים ההמונית המדוברת תשתמש למושג של צירימוניה דתית בהשם טקס, וכבר העירונו הרבה פעמים על הדמיון שיש בין לשון ערבית ההמונית ובין לשון עברית". כמו־כן הציע חידוש נוסף: "וכן נוכל לבנות השם טקסן להאדם המרבה בטקסים".

על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית, המילה טֶקֶס נכתבת בקו"ף. עם זאת, בעבר היה נהוג גם הכתיב "טֶכֶס" (בכ"ף רפה), שכן בספרות חז"ל מופיעות שתי צורות הכתיב הנ"ל.

סידר ותכנן.
- "אנחנו הטרחנו אתכם הֵנה לישא וליתן בדבר נכבד מאוד, בדבר שהזמן גרמא, לטקס עצה מה לעשות במכתב־העת ה'יהודי' הז'ארגוני עוכר שפתנו הקדושה" ("אסיפה ספרותית", שלום עליכם)
[ארמית] צירף וזיקק מסיגים.
- סַק לְוַת חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָּא וְיַטְקֵיס יַת כַּסְפָּא דְאִתָעַל בְּבֵית מַקְדְשָׁא (תרגום יונתן, מלכים ב כב,ד)

השורש ט־ק־ס הוא שורש מגזרת השלמים.

לשון חז"ל מתוכנן, מסודר, מצויד כהלכה.
- "מלמד שעלו מטוקסין בחמשה מיני זיין קשת ואלה ותריס ורומח וחרב." (מכילתא דרשב"י, שמות יג,יח)
- ”אֵין צָב אֶלָּא מְטֻּקָּסוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ מְחֻסָּרוֹת כְּלוּם“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן יז)

השורש ט־ק־ס הוא שורש מגזרת השלמים.