מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא היה במצב חלום. דמיין מציאות פרטית בעת שינה.
- ”וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר“ (בראשית מא, פסוק א)
- ”וַיֹּאמֶר, אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ-נָא, הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי“ (בראשית לז, פסוק ו)
- רצה מאוד, למימוש החלום בעתיד.
- לשון המקרא.
- הפועל קיים בצורות דומות בשפות שמיות נוספות - אוגריתית: 𐎈𐎍𐎎 (חלם), סורית וארמית: ܚܵܠܸܡ חָלִם, ערבית: حَلَمَ (חַלַמַ), געז: ሐለመ (חלם).
- לשון המקרא נעשה חזק, בריא.
- מילה יחידאית במקרא. השורש מופיע במקרא במשמעות זו פעם נוספת בבנין הפעיל, ראו החלים. שד"ל (ישעיה לח,טז) קישר זאת לשורש ע־ל־ם (עֶלֶם) וא־ל־ם ב (אלים).
- השורש ח־ל־ם בהוראת: חזק, בריא, קיים בשפות שמיות נוספות, ביניהם סורית: ܚܵܠܹܡ (חָלִם) - התרפא, התאושש, חזר לכחו הראשון. וכן בארמית: חָלִים. ככל הנראה קשור גם לערבית: حَلَمَ (חַלַמַ) - הגיע לבשלות מינית.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חלם
|
הגייה* |
khelem
|
חלק דיבר |
שם
|
מין |
|
שורש |
|
דרך תצורה |
שאילה
|
נטיות |
|
- עיר בפולין נהגית חֶלְמָא (Холм), שבספרות ההשכלה משום מה שמשו תושביה כדוגמה לטפשים.
- בהשאלה כינוי לטיפשות.
- התעתיק חלם בחי"ת אינו תואם את כללי התעתיק העדכניים (2011) של האקדמיה ללשון העברית. אולם נקבע כי "שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית אפשר לכתוב אותם כמנהגם".
ערך בוויקיפדיה: חלם |
|