מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דבר
|
הגייה* |
davar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
נטיות |
ר׳ דְּבָרִים; דְּבַר־, ר׳ דִּבְרֵי־; כ׳ דְּבָרוֹ
|
- לשון המקרא מה שנאמר.
- ”וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים“ (בראשית יא, פסוק א)
- ”אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן“ (דברים א, פסוק א)
- ”תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו“ (משלי כה, פסוק יא)
- משהו מוחשי.
- (נצרות) תרגום המילה היוונית "לוֹגוֹס", שהיא שם נרדף ל"בֵּן", אחד ממרכיבי השילוש הקדוש בנצרות (האב, הבן ורוח הקודש).
- "בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה אֵת הָאֱלֹהִים וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר." (הבשורה על פי יוחנן פרק א)
- "וְהַדָּבָר נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת." (הבשורה על פי יוחנן פרק א)
3. ארמית גלילית (=הגניזה הקהירית)-במשמעות "דבר מה", חפץ , טובין - "וכל דברין דאנה קני ועתיד למקני בין מקרקעין ובין מטלטלין".
4. במשמעות הנ"ל , המילה מופיעה תמיד בתוספת ה' הידיעה.
השורש דבר א
|
השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
דּוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: דָּבוּר)
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
נִדְבַּר
|
נִדְבָּר
|
יִדָּבֵר
|
הִדָּבֵר
|
לְהִדָּבֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּבֵּר
|
מְדַבֵּר
|
יְדַבֵּר
|
דַּבֵּר
|
לְדַבֵּר
|
פֻּעַל
|
דֻּבַּר
|
מְדֻבָּר
|
יְדֻבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּבֵּר
|
מִדַּבֵּר
|
יִדַּבֵּר
|
הִדַּבֵּר
|
לְהִדַּבֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דבר
|
הגייה* |
dever
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר ב
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
|
- לשון המקרא מגפה הממיתה רבים. מוזכר כאחת מעשר המכות שהוכו בהן המצרים לפני יציאת מצרים, וכן בהקשרים אחרים כעונש מידי שמים.
- ”וַיֹּאמֶר אדני אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.“ (במדבר יד, פסוקים יא–יב)
- ”הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד“ (שמות ט, פסוק ג)
- [רפואה] שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות התוקפות מכרסמים ובני־אדם: דבר בּוּבּוֹנִי, דבר ריאתי ודבר סֶפְּטִיסֶמי. מחלות אלה נגרמות על־ידי החיידק יֶרְסִינִיָה פֶּסְטִיס (Yersinia pestis) שעובר ממכרסמים לבני-אדם באמצעות מינים מסוימים של פרעושים. לאורך ההיסטוריה גרמו מחלות אלה למגפות קטלניות, אך כיום אפשר לצמצם את ניזקן באמצעות טיפול אנטיביוטי.
- במאה ה-14 השתוללה באירופה מגפת דבר קשה במיוחד שהביאה למותם של בין רבע למחצית מתושבי היבשת.
- דיווח על חולה במחלת הדבר הביא את הרשויות לתגבר את שירותי התברואה, ולצייד את בתי החולים במנות נוספות של אנטיביוטיקה.
- במקורות החיצוניים לתנך, בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית "דֲבּרי" dáb-ri. צטוט: "מפני שהעיר מושמדת במגפות ובדֶבר"[דרוש מקור]
ערך בוויקיפדיה: דבר |
השורש דבר ב
|
השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִדְבִּיר
|
מַדְבִּיר
|
יַדְבִּיר
|
הַדְבֵּר
|
לְהַדְבִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻדְבַּר
|
מֻדְּבָּר
|
יֻדְבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
דִּבֵּר א (גם: דִּבֶּר)
[עריכה]
- התבטא בקול רם באמצעות שפה, השמיע מילים כדי לבטא רעיון.
- ”וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ“ (בראשית מה, פסוק טו)
- כִּפֵּר, דִּבֵּר וכִּבֵּס הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - כִּפֶּר, דִּבֶּר, כִּבֶּס).
השורש דבר א
|
השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
דּוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: דָּבוּר)
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
נִדְבַּר
|
נִדְבָּר
|
יִדָּבֵר
|
הִדָּבֵר
|
לְהִדָּבֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּבֵּר
|
מְדַבֵּר
|
יְדַבֵּר
|
דַּבֵּר
|
לְדַבֵּר
|
פֻּעַל
|
דֻּבַּר
|
מְדֻבָּר
|
יְדֻבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּבֵּר
|
מִדַּבֵּר
|
יִדַּבֵּר
|
הִדַּבֵּר
|
לְהִדַּבֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
|
שורש וגזרה |
ש־ר־ש
|
בניין |
|
- ביטא מילים בשפתיו.
[[קטגוריה: ]]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דיבר
|
הגייה* |
diber
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר א
|
דרך תצורה |
משקל קִטֵּל
|
נטיות |
ר׳ דִּבְּרוֹת
|
- (יש לשכתב פירוש זה): אחד מעשרת הדיברות.
- "לא תרצח" הוא הדיבר השישי מבין עשרת הדיברות.
- רבים נוטים בטעות לגזור את צורת היחיד מ"דברות" דִּבְּרָה.
השורש דבר א
|
השורש ד־ב־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
דּוֹבֵר
(ב׳ פעוּל: דָּבוּר)
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
נִדְבַּר
|
נִדְבָּר
|
יִדָּבֵר
|
הִדָּבֵר
|
לְהִדָּבֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּבֵּר
|
מְדַבֵּר
|
יְדַבֵּר
|
דַּבֵּר
|
לְדַבֵּר
|
פֻּעַל
|
דֻּבַּר
|
מְדֻבָּר
|
יְדֻבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִדַּבֵּר
|
מִדַּבֵּר
|
יִדַּבֵּר
|
הִדַּבֵּר
|
לְהִדַּבֵּר
|
| |
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] השמיד
- ”אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם:לֹא יֵבֹשׁוּ-כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר“ (תהילים קכז, פסוק ה)
- ”וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה.“ (דברי הימים ב׳ כב, פסוק י)
השורש דבר ב
|
השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִדְבִּיר
|
מַדְבִּיר
|
יַדְבִּיר
|
הַדְבֵּר
|
לְהַדְבִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻדְבַּר
|
מֻדְּבָּר
|
יֻדְבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דובר
|
הגייה* |
dover
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר ג
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
ר׳ דְּבָרִים
|
- לשון המקרא מרעה.
- מן סורית קלאסית דבר - ܕܒܪ - dḇar=לנהוג ,לחרוש .
- הערבית אימצה מילה זו: דיבאר دِبَارdḇār במשמעות מחרשה, מידה של קרקרע המיועדת לזריעה, חלקת אדמה המופרדת על ידי רכסי אדמה אחרים ובכך שומרת מים להשקיה.
- נגזרת נוספת משורש סורי זה מופיעה בארמית בצירוף סופית א': ܕܒܪܐ - דִברָא, דַברָא =במשמעות מסלול ,מסלול חרישה,כרכרה.
- בתרגום יונתן ל(מלכים ב'; ט' פסוק כ) : וְדַברָא כְּדַברָא דְיֵהוּא בַר נִמשִׁי". פירוש- "ואופן הנהיגה ("מטורף") - כמו התנהגותו של יהוא" .
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
דבר
|
הגייה* |
dabar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר ד
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר': דַּבָּרִים, נ"י: דַּבַּר־
|
- לשון חז"ל מנהיג.
- מן סורית קלאסית - ܕܒܪܐ - דַּבָּרא, במשמעות "הנהגה" .
- בערבית -"דבּרַא" (פועל); دَبَّرَ - להדריך,לתכנן.