[go: up one dir, main page]
More Web Proxy on the site http://driver.im/

המאה ה-17

השנים 1700-1601

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

מאות:

המאה ה-16 • המאה ה-17 • המאה ה-18


עשורים:

1590-1599 • 1600-1609 • 1610-1619

שנים:
 • 1599 • 1600 • 1601 • 1602 • 1603 • 

בתקופה זו עלה כוחה של ממלכת אנגליה והפרובינציות המאוחדות (מה שהיום מכונה הולנד) וירד כוחן של ספרד ופורטוגל[1].

לאורך המאה המשיכה מגמת הקולוניאליזם האירופי מהמאה ה-16, כאשר באמריקה הצפונית התרחבו שטחי השליטה הספרדית ונוסדו מספר מושבות בריטיות וצרפתיות; באמריקה הדרומית נוסדה קולוניה פורטוגזית משמעותית והושגו אחיזות מצד הצרפתים וההולנדים; בחופי אפריקה העמיקו הפורטוגזים את השליטה האירופית; בארכיפלג המלאי העמיקו את אחיזתן האימפריות של הספרדים, הפורטוגזים וההולנדים. במקביל השתלטה האימפריה הרוסית בהדרגה על צפון אסיה והפכה לאחת מהאימפריות הגדולות בעולם[2].

מבחינת הכלכלה העולמית – במאה זו המשיכה תפיסת המרקנטליזם את שגשוגה[3], ועלה וצבר השפעה מודל חברות הצ'ארטר (אנ'), בו פעלו חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות, וצברו כוח פוליטי, צבאי וכלכלי שהשפיע עמוקות על הכלכלה והפוליטיקה העולמית[4]. עם זאת, המאה התאפיינה בהכללה בתפוקה כלכלית נמוכה ורעב, בין היתר בגלל עידן הקרח הקטן[5].

אירועים בולטים בעולם

עריכה
 
קרב וינה (1683) הביא לסיום ההתרחבות של האימפריה העות'מאנית אל תוך אירופה
 
בין השנים 1632 עד 1653 הוקם הטאג' מאהל בהודו על ידי 20,000 עובדים.

קולוניאליזם

עריכה
  • במחצית הראשונה של המאה, החלו להגיע לאמריקה הצפונית מתיישבים אירופאים, ומתיישבים מאנגליה, צרפת, הולנד, שוודיה וספרד הקימו מושבות ביבשת. האירופאים ניהלו עם העמים הילידים קשרי מסחר מחד, אולם מאידך גם מאבקים מתמשכים סביב שליטה בטריטוריות ובמסחר, וסביב הבדלי תרבות. במקרים רבים נאבקים חלק מהעמים הילידים לצד האירופאים חלק מהמאבקים הפנימיים בין העמים הילידים או בין האירופאים עצמם. במחצית השנייה של המאה השיגו האנגלים והצרפתים את עיקר הדומיננטיות בצד האטלנטי של אמריקה הצפונית (זאת לצד הספרדים ששלטו על שטחים גדולים בדרום היבשת כבר מסוף המאה שעברה) ועד סוף המאה ביססו השתיים את הטריטוריות צרפת החדשה, אמריקה הבריטית וכן טריטוריית חברת מפרץ הדסון[2][18].
  • בתחילת המאה הפכו ההולנדים לגורם הבולט סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, אולם במהלך המאה מתערערת ההגמוניה שלהם, כאשר האימפריות הצרפתית והבריטית משתלטות על מחצית מנתח השוק ולוקחות לשם כך כמות רבה של תושבים, בעיקר משטח במערב אפריקה שנמצא בין אזור סנגל ונהר ניז'ר. אם במאות הקודמות סחר העבדים היה בהיקף קטן יחסית, במאה זו הביקוש לעבדים עלה בחדות במקביל לפיתוח מטעי הסוכר באיים הקריביים ומטעי הטבק באזור צ'ספיק באמריקה הצפונית[19]. על פי חלק מההערכות בתקופה זו הוצאו מאפריקה מדי שנה כ־10,000 איש, או מעט למעלה מכך, למטרות סחר עבדים[17].
  • במהלך המאה ביססו ההולנדים קולוניה בנקודת עצירה חשובה מסביב לאפריקה – כף התקווה הטובה. באמצע המאה מקימים ההולנדים את מושבת הכף ההולנדית ובעשורים האחרונים של המאה מתמודדים ההולנדים עם שלוש מלחמות גרילה מול הקויסאנים, שכמעט ומביאים לסופה של המושבה בשנת 1659[20].
  • האימפריה הפורטוגלית הרחיבה לאורך המאה את שליטתה בחופי אפריקה[2][21]. פשיטות מתמשכות של נוודים–שודדים על ממלכת מוטאפה (אנ'), ממלכה ידידותית לפורטוגזים במזרח אפריקה, גרמה להם לבקש עזרה מהפורטוגזים, והם מעמיקים בהדרגה את השפעתם על כל אזור נהר הזמבזי. עם זאת, הניסיונות של הפורטוגזים להעמיק את השפעתם מעט צפונה יותר, באזור נהר הרובומה (אנ'), נבלמים בסוף המאה[20].

כלכלה

עריכה
  • מרקנטליזם – מאה זו הייתה תקופת השיא של המרקנטליזם, תפיסה כלכלית המעודדת אומות לחזק את כלכלתן על חשבון כלכלות אחרות. הוגי התקופה שקידמו תפיסה זו, כמו ז'אן-בטיסט קולבר ותומאס מון (אנ'), הגדירו את משאבי הטבע כאמצעי חיוני לשגשוגה של אומה, כך שאם אין לאומה משאבים אלו, עליה להשיגם במסחר שישאיר את המדינה במאזן חיובי של ייצוא מול ייבוא. תפיסה זו עודדה פיתוח ייצור בקולוניות, כאשר כל התוצרת מוחזקת על ידי מונופול בשליטת המעצמה. תחת כלכלה מרקנטליסטית שאפו אומות לדכא את רצונותיהם של התושבים כלפי מותרות שיגבירו ייבוא ויפרו את המאזן[22].
  • חברות הצ'ארטר (אנ') – מודל כלכלי בו פועלות חברות מסחריות כמונופולים של סחר או קולוניזציה מטעם ממשלות. המודל שהחל בסוף המאה שעברה צבר תאוצה במהלך המאה, בה הוקמו כמה מחברות הצ'ארטר המשמעותיות ביותר, כמו חברת הודו המזרחית הבריטית, שהתאפיינה בהון אדיר וכוח צבאי משמעותי, והייתה חלק מהגורמים שהגבירו את הדומיננטיות של האימפריה הבריטית ברחבי העולם[4].
  • התרחבות כלכלת סין – סין, שעל פי חלק מההערכות הייתה הכלכלה הגדולה בעולם עוד לפני תחילת המאה[23], חוותה בסוף המאה שגשוג כלכלי תחת שושלת צ'ינג, תוך ניצול יעיל יותר של משאבי טבע כמו תה, טבק וסוכר[24].
  • באירופה התאפיינה המאה בהכללה במחסור כרוני בכסף וזהב שהקשה על ממלכות לספק את צורכי התושבים[5].
  • באירופה הפכה לנפוצה יותר גישה שמחליפה את החובה הנוצרית לסייע לעניים בגישה לפיה צדקה לעניים מעודדת את בטלנותם ומובילה אותם לדרך רעה[25].

ערים חדשות

עריכה

אישים בולטים

עריכה

אמנים

עריכה

מלחינים מתקופת הבארוק

עריכה

מדענים ופילוסופים בולטים

עריכה

מדינאים

עריכה

אישים בולטים ביהדות

עריכה

תגליות והמצאות

עריכה

תרבות ואמנות

עריכה
  • תקופת תור הזהב של הציור ההולנדי.
  • בתקופה זו הניחו פילוסופים דוגמת ברוך שפינוזה את היסודות לתפיסת מוסר פורצת דרך, שסייעה לעצב את תפיסת העולם הנטורליסטית[27][28].
  • ראשית אמנות הבמה בארצות האסלאם[29]. בתקופה זו התקיימה מגמה חדשנית – שהחלה במאה ה-16 – של ציור תוך התכתבות עם סגנונות היסטוריים. תקופה זו התאפיינה בקונפליקטים רבים בין רצונם של הציירים לחופש אומנותי לבין הגחמות המתחלפות של הפטרונים השונים. באימפריה הספווית זרמים מרכזיים עסקו בציור מיניאטורי, ביצירות סאטיריות וביצירות שמטרתן יצירת סצנות מדויקות מחיי היומיום[30].
  • בתקופה זו התגברו השפעות תרבותיות ואמנותיות בין אזורי המזרח – הודו המוגולית, פרס הספווית והאימפריה העות'מאנית – לבין הממלכות האירופאיות[31].
  • בתקופה זו שגשגה באימפריה העות'מאנית תעשייה אומנותית סביב ייצור עבודות מתכת ומשנהב, שטיחי אוסאק (אנ') וטכניקות חדשות לייצור טקסטיל. התעשייה השפיעה על עיצובם של חפצי נוי ואמנות דקורטיבית באירופה ובמקומות נוספים. בנוסף, בתקופה זו מגיע לשיאו זרם של ספרות טורקית קלאסית[32].
  • לאורך המאה חוו האזורים המוסלמים של הודו פריחה תרבותית שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקופת זוהר של שירה וכתיבה היסטורית[33].

אסונות ומגפות

עריכה

התפתחותן של הקולוניות האירופאיות באפריקה חושפת אוכלוסיות שונות לנגיפים שאינם רגילים אליהם. הפורטוגזים במערב היבשת נדבקו במגפות מקומיות, אולם בדרום אפריקה היו אלו המקומיים שנדבקו במקרים רבים באבעבועות שחורות, שפעת וחצבת שהביאו עמם האירופאים[20].

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקישיתוף  מדיה וקבצים בנושא המאה ה-17 בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 516-518), מתוך הספר AP European History
  2. ^ 1 2 3 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  3. ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ 1 2 3 חברת צ'ארטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ 1 2 3 The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 536-532), מתוך הספר AP European History
  6. ^ 1 2 3 יחסי רוסיה איראן, באתר iranica
  7. ^ chartered companies, The Columbia Encyclopedia
  8. ^ היסטוריה של מרכז אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  9. ^ עיראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  10. ^ Jan Oosthoek, עידן הקרח הקטן
  11. ^ היסטוריה של הדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  12. ^ תקופת טוקוגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ^ קזחסטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  14. ^ התפשטות ההינואיזם בדרום מזרח אסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  15. ^ שודדי ים ברברים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  16. ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 531-526), מתוך הספר AP European History
  17. ^ 1 2 European-and-African-interaction-in-the-19th-century, אנציקלופדיה בריטניקה
  18. ^ American-Indian Wars, ערוץ ההיסטוריה, ‏AUG 24, 2022
  19. ^ סחר העבדים הטרנס-אטלנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  20. ^ 1 2 3 Southern Africa - European and African interaction from the 15th through the 18th century, אנציקלופדיה בריטניקה
  21. ^ אנגולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  22. ^ מרקנטליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  23. ^ פרופ' יצחק שיחור-מקיסרות על למעצמת על, דקות 12:30-9:00
  24. ^ סין: התפתחות כלכלית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  25. ^ The Eighteenth Century: European States, International Wars, and Social Chang (עמ' 547-545), מתוך הספר AP European History
  26. ^ 1 2 היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  27. ^   פרופ' ג'. או. יורמסון, שפינוזה ברוך, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  28. ^ מיהו פילוסוף הפילוסופים ברוך שפינוזה?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
  29. ^ אמנות אסלאמית - ריקוד ותאטרון, באתר בריטניקה
  30. ^ אמנות אסלאמית - ציור ספווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  31. ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  32. ^ אמנות עות'מאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  33. ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה


שנים במאה ה-17
___ 1601 1602 1603 1604 1605 1606 1607 1608 1609
1610 1611 1612 1613 1614 1615 1616 1617 1618 1619
1620 1621 1622 1623 1624 1625 1626 1627 1628 1629
1630 1631 1632 1633 1634 1635 1636 1637 1638 1639
1640 1641 1642 1643 1644 1645 1646 1647 1648 1649
1650 1651 1652 1653 1654 1655 1656 1657 1658 1659
1660 1661 1662 1663 1664 1665 1666 1667 1668 1669
1670 1671 1672 1673 1674 1675 1676 1677 1678 1679
1680 1681 1682 1683 1684 1685 1686 1687 1688 1689
1690 1691 1692 1693 1694 1695 1696 1697 1698 1699
1700