מרב העתיקה
 | |||||
| מראה כללי | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידות | |||||
| שטח |
353.24 הקטאר  | ||||
| היסטוריה | |||||
| מאורעות |
Siege of Merv | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 טורקמניסטן | ||||
| קואורדינטות | 37°39′46″N 62°11′33″E / 37.662777777778°N 62.1925°E | ||||
  | |||||
מרב (בטורקמנית: Mary; ברוסית: Мерв; בפרסית: مرو) הייתה עיר ונווה מדבר בטורקמניסטן במרכז אסיה, ששכנה על דרך המשי. בעבר נקראה מרגיאנה, אלכסנדריה ואנטיוכיה במרגיאנה (יוונית Αντιόχεια της Μαργιανήs). מספר תרבויות הקימו יישובים באתר, וקיימת השערה שבמהלך המאה ה-12 הייתה מרב העיר הגדולה בעולם[1].
האתר כולל מספר מתחמים סמוכים זה לזה, שכל אחד מהם הוקף בחומה והיה מאוכלס בתקופה אחרת, ועם נטישתו לא אוכלס שוב, אלא מתחם חדש הוקם תחתיו.
ארבע ערים מבוצרות חשובות הוקמו במרב לאורך ההיסטוריה שלה:
- ארק קלה (Erk kala) - העיר הקדומה ביותר, הוקמה בתקופת הממלכה האחמנית והיא הקטנה בין הארבע.
- גאיור קלה (Gyaur kala) - נבנתה סביב לעיר העתיקה בתקופה ההלניסטית ובתקופת האימפריה הסאסאנית.
- סולטאן קלה (Sultan kala) – הגדולה מהארבע, הוקמה בתקופת שלטון בית עבאס המוסלמי והשלטון הסלג'וקי ממערב לקודמתה.
- עבדולה חאן קלה (Abdullah Khan kala) - נבנתה בתקופת טימור לנג ונמצאת דרומית לאחרות.
סביב ארבעה מתחמים אלה שוכנים מבנים רבים נוספים, והשטח כולו נכלל בפארק הארכאולוגי של מרב. בשנת 1999 הוכרזה מרב העתיקה כאתר מורשת עולמית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר שוכנת בנווה מדבר ששטחו כ-5,000 קמ"ר בדלתת נהר מורגאב. היוונים כינו את הנהר בשם מרגיאנה, והוא זורם מהרי הינדו-כוש צפונה דרך המדבר קאראקום. מיקומה בדלתה העניק לעיר שני יתרונות: ראשית שימש הנהר כעורק תחבורה נוח מהאזור ההררי של אפגניסטן מדרום ועד למדבריות קאראקום ולעבר נהר אמו דריה שמצפון; ושנית, הנהר שימש כמקור מים ליישוב, והיה לנקודת עצירה טבעית בשערי המדבר לאורך דרך המשי. העיר ממוקמת על צומת דרכים חשוב המובילות צפונה לבוכרה ולסמרקנד, מערבה לאשגבאט ודרומה לעבר אפגניסטן ולאיראן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת הברונזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החפירות הארכאולוגיות באזור מראות על התיישבות במקום כבר באלף השלישי לפנה"ס. ההתיישבות הקדומה במקום במהלך תקופת הברונזה, היינו בין השנים 2500 עד 1200 לפנה"ס, קמה בחלקו הצפוני של נווה המדבר, הקרוב יותר אל מקורות המים. באזור זה התגלו תילים - קללי (Kelleli), אג'י-קוי (Adji Kui), טאיפ (Taip), תל גונור (Gonur depe) וטוגולוק (Togoluk):
- מתחמי קללי 3 וקללי 4 משתרעים על שטח כולל של 70 דונם וכל אחד מהם מוקף בחומת מגן כפולה עם מגדלים. בקללי 3 ארבעה שערים סימטריים.
- מתחם אג'י-קוי מאותה תקופה משתרע על שטח של 85 דונם.
- מתחם טאיפ מאוחר יותר ומתוארך לתקופת המעבר מתקופת הברונזה לתקופת הברזל. הוא עשוי משני מתחמים קרובים אך מובחנים בשטח מתוחם בחומה המשתרע על פני 35 דונם.
- המתחם הגדול והשמור ביותר מתקופה זו הוא זה של תל גונור המשתרע על פני 550 דונם. התל נישא לגובה של 4 מטר, והחפירות במקום חשפו את שרידיהם של ארמון גדול, נקרופוליס ומקדש המיוחס לפולחן האש - כולם מתקופת הברונזה התיכונה.
- טוגולוק היה מיושב בצפיפות בתקופת הברונזה והחפירות חשפו מספר מבנים מבוצרים גדולים.
עם השיפור באמצעי ההשקיה והובלת המים, התפשטו היישובים דרומה והרחק מגדות הנהר.
תקופת הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקופה זו שני מתחמים חשובים:
- תל טחירבאז' (Takhirbaj depe) יושב החל בסוף תקופת הברונזה עם הקמתה של מצודה מוקפת חומה וחפיר, וזו הורחבה באופן משמעותי מאוחר יותר. התל המשיך והיה נושב עד לתקופת הממלכה האחמנית.
- תל יאז ותל גבקלי (Yaz depe, Göbekli depe) סמוכים זה לזה. בראשון התגלו ממצאי קרמיקה רבים; והשני הוא תל פרתי וסאסאני הכולל מצודה מלבנית משומרת היטב.
התקופה העירונית - ארג קלה וגאיור קלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז העירוני ההיסטורי התפתח מזרחית לנווה המדבר בסביבות שנת 500 לפנה"ס. הוא הורכב ממספר ערים מבוצרות סמוכות, והשתרע על שטח של יותר מ-12,000 דונם. החשובה שבערים אלה - ארק קלה (Erk Kala - "מצוקת ארק") נזכרה במספר מקורות כתובים בתקופת הממלכה האחמנית, והידוע שבהם הוא כתובת ביסותון של דריווש הראשון שנחקקה בסלע על מורדותיו של הר במערב איראן. מתחם ארג קלה מוגן על ידי חומות ותעלה, שגוננו על מבצר שנישא לגובה של עד 30 מטר, ארמונות, מקדשים ובתי מגורים. מרב הייתה לחלק ממלכתו של אלכסנדר מוקדון, ופליניוס הזקן טען כי העיר ההלניסטית הוקמה על ידי אלכסנדר עצמו. באותה עת שונה שמה של העיר לאלכסנדריה, אך לא ברור אם אלכסנדר אכן ביקר בה.
לאחר חלוקת העולם ההלניסטי, נותרה העיר בשטחה של האימפריה הסלאוקית. בשנת 290 לפנה"ס חידש אנטיוכוס הראשון את היישוב במרב בשטחן של ארג קלה וגאיור קלה (Gyaur kala - "מצודת גאיור"), וקרא את שמה של עירו "מרגיאנה אנטיוכיה" (Margiana Antiochia). אורך החומות סביב המתחם מגיע לכשמונה ק"מ והן עשויות משלוש שכבות שונות. מבנה החומות דומה לחומות שהוקמו בתקופה ההלניסטית באנטוליה, אך הן נבנו מלבני-בוץ ולא מאבנים. החומה השלישית והמאוחרת מהשלוש נבנתה מלבנים גדולות, ככל הנראה בתקופת האימפריה הסאסאנית. היקפן של החומות מראה על חשיבות העיר, ומתקופה זו לא נמצאו ביצורים בסדר גודל כזה בכל מרכז אסיה. החומות גוננו על שטח של 3400 דונם, וכמו כל עיר יוונית, התאפיינה גאיור קלה בתוכנית שתי וערב, בתיאטרון ובאגורה. ארק קלה המשיכה ושימשה כמבצר לעיר החדשה שקמה בגאיור קלה. באתר נמצאו מטבעות רבים, דבר המצביע על יציבותה הכלכלית של העיר לאורך תקופה ארוכה.
המקום המשיך והיה נושב על ידי הפרתים ובשנת 53 לפנה"ס התיישבו במרב כ-10,000 רומאים שנלקחו כשבויים על ידי הפרתים בקרב חרן. לאחר הפרתים שלטו הסאסאנים במרב, ובתקופה זו ישבו בה בני דתות שונות. בראש וראשונה רווחה בה הזורואסטריות שהייתה הדת הרשמית של הממלכה, אך ישבו בה גם בודהיסטים, מאמיני המינות המניכאיסטית והמינות הנסטוריאנית, שלה שימשה מרב כמרכז חשוב.
כמו כן העיר נזכרת כבר בתלמוד הבבלי (מסכת עבודה זרה דף לא עמוד ב) בשם מרגואן, בסיפור מסע של האמורא רב שמואל בר ביסנא.
התקופה הערבית והסלג'וקית - סולטאן קלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 651 נרצח השליט הסאסאני האחרון יזדגרד השלישי לא הרחק מהעיר והח'ליף עות'מאן בן עפאן כבש אותה. העיר הפכה לבירת חבל ח'ראסאן של האימפריה המוסלמית של בית אומיה, ושימשה כבסיס הראשי של צבאות הערבים בכיבושיהם את מרכז אסיה.
בהנהגתו של המצביא הפרסי אבו מוסלים הייתה העיר החל בשנת 748 לאחד ממוקדי התמיכה בבית עבאס במאבקו בבית אומיה. מרב שמרה על חשיבותה כמוקד כוח פוליטי לאחר שבית עבאס התבסס בבגדאד, ובין השנים 813-818 קבע הח'ליף אל-מאמון את בירתו במרב, כך שהלכה למעשה היא שימשה בירת העולם המוסלמי בתקופה זו.
אבו מוסלים החל בהקמתה של סולטאן קלה המהווה את המתחם העירוני הגדול במרב, ממערב לגאיור קלה. עד מהרה הוקף המתחם החדש בחומות והפך למרכזה של העיר החדשה אשר שגשגה משך מאות שנים. המתחם המקורי היה בשטח של כ-4 קמ"ר, ובהמשך התווסף לו מתחם בשטח של כ-2-3 קמ"ר. חלק גדול מחומות העיר שרד עד היום. החומות נבנו מלבני בוץ ונישאו לגובה של 8-9 מטר, ומגדלי שמירה נבנו במרווחים של 15-35 מטר. תחילה היו החומות דקות ולא יכלו להעניק מענה לצורכי המגננה של העיר, אך במהלך המאה ה-12 הן עובו וחוזקו באופן משמעותי. מחוץ לחומה הראשית נבנתה חומה נוספת ובהמשך נבנתה חומה סביב פרבר נוסף בשם איסכנדר קלה (Iskender kala). עם זאת, מערך החומות המפותח לא מנה את הכיבוש המונגולי בראשית המאה ה-13.
בשנת 1037 נעו הסלג'וקים מאזור ימת אראל לכיוון דרום-מערב, וכבשו את מרב שהייתה למרכז ממלכתם בין המאה ה-11 למאה ה-13. גם הסלג'וקים קבעו את מרכזם בעיר בסולטאן קלה וזה השתרע בתקופתם על שטח של 6000 דונם. הסולטאן מליקשאה (Melikşah) הקיף את העיר בחומה וכשהתפתחה העיר והתרחבה הקיף אותה הסולטאן אחמד סנג'ר בחומה נוספת וארוכה יותר. המאוזוליאום של סנג'ר, מבנה רבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא 27 מטר ולו שתי כניסות וכיפה גדולה, ניצב בסולטאן קלה עד היום. בתקופה זו כינו גאוגרפים פרסיים וערבים את העיר בשמות כמו "אם העולם" ו"בירת העולם הפרסי המזרחי", ולפי הערכה, בין 1145-1153, התגוררו במרב כ-200,000 תושבים. מרב הייתה בין הערים החשובות בתקופה וייתכן שהגדולה בעולם כולו באותה עת.
השלטון המונגולי - עבדולה חאן קלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1221 כבשו המונגולים את מרב, טבחו את רוב תושביה והרסו את מערכת אספקת המים. החפירות במקום מראות שלאחר הכיבוש חודשו חומות העיר, אך היא לא שבה לשגשוגה בעת השלטון הסלג'וקי. מרב עברה לשליטת טימור לנג ובנו שאה רוח הקים ב-1409 את עבדולה חאן קלה מדרום לסולטאן קלה. מסולטאן קלה שרדו רק חלקים של הארמון ששימש גם כמבצר.
מאז המאה ה-16
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1505 נכבשה העיר על ידי האוזבקים, אך הם גורשו על ידי הספווים לאחר חמש שנים בלבד. בשנת 1787 צורפה העיר לאמירות בוכרה ושליטת הפרסים בה הסתיימה. לאחר מספר שנים הסכרים נהרסו והאוכלוסייה גורשה לאזור בוכרה. בכך הסתיימו 4500 שנות יישובה של מרב העתיקה. בשנת 1883 כבשו הרוסים את האזור שהיה לחלק מהאימפריה הרוסית ושנה לאחר מכן הקימו בסמוך לעיר העתיקה מרכז מנהלי שהתפתח בתקופה הסובייטית לעיר המודרנית מרי. ב-1886 הגיעה לעיר המסילה הטרנס-כספית. ב-1991 הייתה מרב לחלק מטורקמניסטן העצמאית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Ancient Merv Project UCL
- מרב העתיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרב (טורקמניסטן), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
|---|---|
|