רן צדוק
 | |
| רן צדוק, יוני 2008 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1944 (בן 80) פתח תקווה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
חיים תדמור, שאול שקד |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
רן צדוק (נולד ב-16 בספטמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס ללימודים מסופוטמיים ואיראניים בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ולהיסטוריה ישראלית קדם-הלניסטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רן צדוק נולד בפתח תקווה וגדל בפרדס חנה-כרכור. מיד לאחר שסיים את בית הספר התיכון השתתף בתוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון" שבה פתר את כתב החידה בזמן שיא. קיבל תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. סיים את חוק לימודיו לתואר השני והשלישי באוניברסיטה העברית, תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל אותו סיים בהצטיינות ודוקטורט באשורולוגיה ובלימודים איראניים אף הוא בהצטיינות. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "ניפור בתקופה האכימנית, היבטים גאוגרפיים ואתניים". מדריכיו לדוקטורט היו הפרופסורים חיים תדמור ושאול שקד. הוא נשלח לשנתיים מטעם האוניברסיטה העברית להשתלם בלימודים איראניים באוניברסיטת קיימברידג' (בריטניה) אצל פרופ' גרשביץ', מגדולי האיראניסטים ומאז הוא חבר קבוע בג'זוס קולג' שם. צדוק מרצה באוניברסיטת תל אביב החל משנת 1975 וב-1991 מונה לפרופסור מן המניין. שימש כמרצה גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית. שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטאות לונדון, ברקלי, טיבינגן והיידלברג. עשה לצורך מחקריו באוניברסיטאות ייל, הרווארד, קולומביה, שיקגו, פנסילבניה, יוטה, אורבנה, קלרמונט והאוניברסיטה הקתולית של אמריקה בוושינגטון הבירה, בסמינר התאולוגי בפרינסטון, בקולג' סמית שבנורתהמפטון) מסצ'וסטס (וכן באוספי הלוחות של המוזיאון הבריטי, הספרייה הציבורית של ניו יורק, הספרייה החופשית בפילדלפיה, המוזיאון לאמנות והיסטוריה בז'נבה, מוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג', מוזיאון אשמוליאן באוקספורד, המוזיאון הרומי-גרמני במיינץ, והמוזיאון הארכאולוגי ע"ש הורן במישיגן. במוסדות אלה עיקר עיסוקו היה פענוח ותעתיק של אוספי הלוחות הבבליים. כמו כן השתתף בכנסים וסדנאות אשורולוגיים ואירניסטיים.
נשוי לבלשנית תקוה לבית סייג, שהיא דוקטור לאשורולוגיה וללימודים קלאסיים.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של רן צדוק עוסקים באשורולוגיה, לימודים איראניים, היסטוריה של המזרח הקדום באלף הראשון לפני הספירה, וכן חקר שמות האנשים והמקומות בסהר הפורה הקדם-אסלאמי.
גאוגרפיה של בבל ואשור באלף הראשון לפני הספירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צדוק עסק בעיקר בפרק הזמן 300-800 לפסה"נ והתחקה אחר היסודות האתניים באשור ובבבל בתקופה זו. פרי מחקרו הוא הגזטיר המוער שיצא במסגרת פרויקט של אוניברסיטת טיבינגן: [1]
הוא גם משמש כאחד מעורכי הפרוסופוגרפיה (פרוסופוגרפיה היא רשימה של כל נושאי התפקידים והאנשים הפעילים בשטחים שונים) של האימפריה האשורית החדשה בהוצאת אוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד [2] [3] [4]
צדוק פיענח במוזיאונים ברחבי תבל כמה אלפי טקסטים מהתקופה הנ"ל אשר שופכים אור בעיקר על ערי המקדש במרכז בבל. הוא חיבר תיאור ממצה של תפרושתן הגאוגרפית, כולל העורף הכפרי שלהן, וערך בחינה פרטנית של ארגון וחלוקת העבודה השוטפת במקדשיהן. כמו כן דן במונחים אכדיים ובמונחים זרים המופיעים בטקסטים בבליים ואשוריים חדשים. עבודתו תרמה לתיאור מפורט הרבה יותר של התמונה היישובית וההרכב האתני של מסופוטמיה (בעיקר בבל) באלף הראשון לפסה"נ. מסקנה חשובה שהעלתה עבודתו המסיבית היא שהאליטה העירונית הבבלית לא קלטה זרים באלף הראשון לפסה"נ וזה היה אימפולס חשוב להתהוות תודעת ייחודה וייעודה של גולת יהודי בבל בפרט והיהדות של ראשית הבית השני בכלל. בין ממצאיו האחרים ראויים לציון העדות על המלכה אפמי אשת דריווש הראשון (נזכרת בספרות החיצונית בקשר לזרובבל), זיהוי כתך בכתובת הארמית מספירה, עווה וספרווים בטקסטים יתדיים, ואזכוריו של השליט הדיאדוכי אנטיגונוס מונופתלמוס באוסטרקאות מאידומאה.
חקר השמות והאנשים הישראלים והשמיים-מערביים מראשית התעוד ועד הכיבוש המוסלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]את אוצר השמות הישראלי הקדם-הלניסטי מתאר צדוק בספרו [5] זהו ניתוח מלא של כל שמות האנשים הישראלים שנזכרים במקרא ובמקורות חוץ-מקראיים, סיווגם לפי טיפוסים ותכנים, כמו גם רישום מלא של כל האנשים ופרטיהם. בסדרת מאמרים הוא מציג פרוסופוגרפיה של תושבי הסהר הפורה השמיים-מערביים (למעט ישראלים-יהודים) בתקופות ההלניסטית-רומית והביזנטית ומנתח שמות יהודיים ואחרים מאותן תקופות.
חקר הגלויות הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צדוק עסק בעבר בחקר הגלויות הראשונות, דהיינו הישראלים באשור והיהודאים בבבל. [6] [7] [8]
בספרים אלה מציג צדוק רשימה מלאה של כל הגולים שנזכרו במקורות השונים ונותן ניתוח ממצה של מעמדם המשפטי, החברתי והכלכלי. זאת לאחר שנתבררו ונקבעו הקריטריונים לזיהוים והפרדתם משאר חלקי האוכלוסייה שבתעוד.
חקר רמת איראן המערבית בתקופה הקדם הלניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פה חוקר צדוק תחום שאין עוסקים בו בישראל. הוא עשה ניתוח מלא של כל השמות העילמיים וכתב על קשרי עילם ומסופוטמיה: [9]
כמו כן ניתח בסדרת מאמרים את תפוצתם הכרונולוגית ותפרושתם הגאוגרפית של יסודות אתניים שונים בהרי הזגרוס על עמקי הרוחב שביניהם. בעיקר דן בחורים ובכשים.
שמות המקומות הערביים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]צדוק עסק בחקר שמות המקומות בארץ ישראל שנשתמרו בפי האוכלוסייה דוברת הערבית בארץ וסיווגם לשכבות לפי השפות השונות שדוברו בארץ ישראל בעבר ובהווה, לרבות שקיעים עתיקים (כנענית-עברית, ארמית, יוונית וערבית).
עיר המקדש בורסיף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות מתרכז צדוק בעיקר בחקר עיר המקדש העתיקה בורסיף (17 ק"מ דרומית מבבל), שהתקיימה מראשית העדות הכתובה ועד הכיבוש המונגולי בשנת 1258 לספירה. עלה בידו לקבוע את מספר המשפחות המיוחסות שניהלו את העיר, שלטו בכלכלתה ובכלכלת העורף הכפרי שבה וכן הוא שיחזר את הטופוגרפיה שלה ושל סביבתה.
ספרו הנוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2008 הוציאה האקדמיה האוסטרית למדעים את ספרו של צדוק על האירנים בתקופות האור, האחמנית וההלניסטית הקדומה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- On West Semites in Babylonia during the Chaldean and Achaemenian Periods: An Onomastic Study. Tel Aviv: Tel Aviv University, xvi + 437 pp., 1978.
- The Jews in Babylonia during the Chaldean and Achaemenian Periods according to Babylonian Sources. Haifa: Haifa University, vii + 155 pp., 1979.
- Sources for the History of the Jews in Babylonia during the Chaldean and Achaemenian Periods with an Appendix on West Semitic Names in 1st-Millennium Mesopotamia. Jerusalem: Academon, 86 pp (Hebrew) + 46 pp. (English), 1979.
- The Elamite Onomasticon. Supplemento n. 40 agli Annali dell'Istituto Orientale di Napoli 44: 83 pp., Naples, 1984.
- Geographical Names according to Neo- and Late-Babylonian Texts. Répertoire géographique des textes cunéiformes, vol. 8 (with a map; edited by W. Röllig). Wiesbaden: Reichert, lxx + 428 pp., 1985.
- The Pre-Hellenistic Israelite Anthroponymy and Prosopography. Orientalia Lovaniensia Analecta 28. Leuven: Peeters, xxvi + 465 pp., 1988.
- The Earliest Diaspora: Israelites and Judeans in Pre-Hellenistic Mesopotamia. Publications of the Diaspora Research Institute, 151. Tel Aviv: The Diaspora Research Institute, 93 pp+map, 2002.
- The Ethno-linguistic Character of Northwestern Iran and Kurdistan in the Neo-Assyrian Period. Tel Aviv: Archaeological Center Publications. 164pp+map and chart, 2002
- (co-author) K. Radner, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 1. Helsinki 1998-99.
- (co-author) H.D Baker, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 2. Helsinki 2000-2001.
- (co-author) H.D. Baker, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 3/1. Helsinki 2002.
- (co-author) M. Sigrist and C.B.F. Walker, Catalogue of the Babylonian Tablets in the British Museum 3. London: The British Museum Press, 2006.
- Iranische Personennamen in der neu- und spätbabylonischen Nebenüberlieferungen. Iranisches Personennamenbuch 8/1B. Vienna: Oesterreichische Akademie der Wissenschaften, 2008.
מאמרים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Appendix: The name Lachish. In: D. Usishkin, The renewed archaeological excavations at Lachish (1973-1994). Tel Aviv 2004, 120-121.
- On the Esaggil-mansum clan. Nouvelles Assyriologiques Brèves et Utilitaires (=NABU) 2005/25.
- Borsippan notes. NABU 2005/26, 51.
- The text group of Nabu-eter. Archiv für Orientforschung 51 (2005-06), 147-187.
- The Geography of the Borsippa region, in Amit, Y. et al. (eds.), Essays on Ancient Israel in Its Near Eastern Context: A Tribute to Nadav Na≥aman. Winona Lake, 2006, 389-453.
- Neo-Assyrian notes, in Cogan, M. and Kahn, D. (eds.), 2008. Treasures on camel’s humps: Historical and Literary Studies from the Ancient Near East Presented to Israel Eph’al. Jerusalem: Magnes, 312-330.
- The Quarters of Borsippa, in Bar, S. et al. (eds.), 2008. In the mountain, the Shephelah and the Arabah: Studies presented to Adam Zertal. Jerusalem 69-93
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רן צדוק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Geographical Names according to Neo- and Late-Babylonian Texts. Répertoire géographique des textes cunéiformes, vol. 8 (with a map; edited by W. Röllig). Wiesbaden: Reichert, lxx + 428 pp., 1985
- ^ (co-author) K. Radner, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 1. Helsinki 1998-99.
- ^ (co-author) H.D Baker, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 2. Helsinki 2000-2001.
- ^ (co-author) H.D. Baker, The Prosopgraphy of the Neo-Assyrian Empire 3/1. Helsinki 2002.
- ^ The Pre-Hellenistic Israelite Anthroponymy and Prosopography. Orientalia Lovaniensia Analecta 28. Leuven: Peeters, xxvi + 465 pp., 1988.
- ^ The Jews in Babylonia during the Chaldean and Achaemenian Periods according to Babylonian Sources. Haifa: Haifa University, vii + 155 pp., 1979.
- ^ Sources for the History of the Jews in Babylonia during the Chaldean and Achaemenian Periods with an Appendix on West Semitic Names in 1st-Millennium Mesopotamia. Jerusalem: Academon, 86 pp (Hebrew) + 46 pp. (English), 1979.
- ^ The Earliest Diaspora: Israelites and Judeans in Pre-Hellenistic Mesopotamia. Publications of the Diaspora Research Institute, 151. Tel Aviv: The Diaspora Research Institute, 93 pp+map, 2002.
- ^ The Elamite Onomasticon. Supplemento n. 40 agli Annali dell'Istituto Orientale di Napoli 44: 83 pp., Naples, 1984.