[go: up one dir, main page]
More Web Proxy on the site http://driver.im/לדלג לתוכן

פנצרשרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנצרשרק
Panzerschreck
חייל גרמני מצויד בפנצרשרק
חייל גרמני מצויד בפנצרשרק
חייל גרמני מצויד בפנצרשרק
מידע בסיסי
ייעוד משגר רקטות נגד טנקים
ארץ ייצור גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שימוש ראשון 1943
מלחמות ומבצעים מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1943–1945 (כשנתיים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים וורמאכט
גרסאות RPzB 43,RPzB 54,RPzB 54/1
מאפיינים כלליים
משקל 11 ק"ג (RPzB 54)
ממדים
אורך 164 ס"מ
קוטר 88 מ"מ
ביצועים
טווח 150 מטר (RPzB 54/1: ‏ 180 מטר)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי מטען חלול
חדירת פלדה 160 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפַנְצֶרְשְרֶק (גרמנית: Panzerschreck; בתרגום חופשי: אימת הטנק), או בשמו הרשמי,"רַקֶטְנְפַנְצֶרְבוּקְזֶה" (Raketenpanzerbüchse, או RPzB, גרמנית: רובה-רקטת-טנקים) היה משגר רקטות נגד טנקים שפותח על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הפנצרשרק, פותח על בסיס משגרי בזוקה אמריקאים אשר נלקחו שלל במהלך הקרבות בצפון אפריקה, וירה רקטה בקוטר 88 מ"מ עם ראש קרב חלול.

הפנצרשרק שיפר משמעותית את יכולתו של חיל הרגלים הגרמני להתמודד עם טנקי בעלות הברית, אך הוא יוצר בכמויות קטנות יותר מהפאנצרפאוסט, שהיה מטול רקטות חד פעמי נגד טנקים. הפנצרשרק היה בשימוש בין השנים 1943 ו-1945 ויוצרו עבורו יותר מ-289,000 מטולים.

הדגם הראשון של הפנצרשרק, שסומן RPzB 43, שקל כ-9 ק"ג, אך חייב את היורה ללבוש בגדי מיגון[1] כדי להתגונן מפני הרשף והחום הרב שפלט הנשק בעת הירי. באוקטובר 1943 הוחלף הדגם בדגם משופר, RPzB 54, לו נוסף מגן רשף, אשר הגדיל את משקלו ל-11 ק"ג, אך ביטל את הצורך בלבישת בגדי מגן בעת הירי. דגם זה הוחלף בהמשך בדגם נוסף, RPzB 54/1, בעל קנה מקוצר, אשר ירה רקטה משופרת שהגדילה את הטווח היעיל ל-180 מטר. בסך הכל יוצרו יותר מ-289,000 יחידות פנצרשרק מכל הדגמים.

בעת הירי פלט הפנצרשרק כמות גדולה מאוד של עשן מאחורי הנשק כמו גם בחזיתו. בשל היותו למעשה צינור ובשל העשן הרב, כינו החיילים הגרמנים את הנשק גם בכינוי "אוֹפֶנְרוֹר" ("Ofenrohr") - "ארובת התנור". בשל העשן נחשף מיקומו של צוות הפנצרשרק בעת הירי, חשיפה שחייבה את הצוות לשנות מיקום לאחר כל ירי. העשן יצר בעיה נוספת בעת ירי ממקומות סגורים דוגמת חדרים ובונקרים, בשל היותו מסוכן לנשימה.

צוות פנצרשרק בעת טעינה.
צוות פנצרשרק בעמדת ירי.
  • Bishop, Chris, The Encyclopedia of Weapons of World War II, New York: Orbis Publishing Ltd (1998), ISBN 0-7607-1022-8 .

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנצרשרק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בגדי המיגון כללו כיסוי מבודד חום לפלג הגוף העליון (פונצ'ו) ומסכת אב"כ (נטולת פילטר).