לייקה
 | |
| בול רומני המנציח את לייקה ואת החללית ספוטניק 2 | |
| לידה |
1954 מוסקבה |
|---|---|
| מוות |
3 בנובמבר 1957 (בגיל 3 בערך) בחללית ספוטניק 2 בהקפת כדור הארץ במסלול לווייני נמוך  |
| כינויים | קוּדריאבקה ("מתולתלת") |
| מין | כלב הבית |
| זוויג | נקבה |
| משקל |
6 ק"ג |
| בעלים | תוכנית החלל הסובייטית |
| ידועה בשל | היצור החי הראשון שנכנס למסלול לווייני כנוסעת של חללית |
| תקופת הפעילות |
? – 3 בנובמבר 1957 |
  | |
לייקה (ברוסית: Лайка; 1954 – 3 בנובמבר 1957) הייתה כלבת החלל הרוסית הראשונה, והיצור החי הראשון שנכנס למסלול לווייני סביב כדור הארץ, כנוסעת של החללית ספוטניק 2 הסובייטית. היא נמצאה כמשוטטת תועה ברחובות מוסקבה, ושקלה בקירוב שישה ק"ג. יש המסווגים אותה כחיה הראשונה בחלל, אף שאחרים מצביעים על משימות קודמות שבהן שוגרו בעלי חיים בטיסות תת-מסלוליות.
פירוש השם "לייקה" ברוסית הוא "נבחנית". שמה המקורי היה קוּדריאבקה ("מתולתלת") והיא זכתה גם לכינויים ז'וּצ'קה (ג'וק קטן) ולימונצ'יק (לימון קטן), בעוד שהעיתונות האמריקנית כינתה אותה מוּטניק על משקל "ספוטניק" החללית שלה.
הרקע למסע: ספוטניק 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הצלחת ספוטניק 1, רצה ניקיטה חרושצ'וב שחללית נוספת תשוגר ב-7 בנובמבר 1957, יום השנה ה-40 למהפכה הבולשביקית. לוויין משוכלל יותר היה בבנייה, אך היה אמור להיות מוכן רק בדצמבר. לוויין זה נקרא לאחר מכן ספוטניק 3.
על מנת להשיג את היעד – לשגר חללית בנובמבר – נבנה דגם חדש אך פחות מתקדם. על פי מקורות רוסיים ההחלטה הרשמית על שיגור החללית ספוטניק 2 נעשתה ב-10 באוקטובר או ב-12 באוקטובר, והשאירה לצוות רק ארבעה שבועות לתכנן ולבנות את החללית. לכן, העבודה על ספוטניק 2 הייתה חפוזה במידה מה, ורוב הרכיבים של החללית נבנו מרישומי טיוטה.
לצד המשימה העיקרית של שליחת יצור חי למסלול לווייני בחלל, כללה ספוטניק 2 מכשור למדידת קרינה סולרית וקרניים קוסמיות. בעת הכניסה למסלול התגלו בעיות בחללית שמנעו ממערכת הבקרה התרמית לפעול וחלק מהבידוד התרמי נקרע. כתוצאה מכך, הטמפרטורות בתא טיפסו עד ל-50°C.
לפני טיסת ספוטניק 2, שלחו ברית המועצות וארצות הברית בעלי חיים לחלל רק לטיסות תת-מסלוליות.
המסע של לייקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסובייטים אימנו שלושה כלבים למשימת ספוטניק 2: אלבינה, מוּשקה ולייקה. לייקה נבחרה ואומנה על ידי המדען הרוסי אולג גזנקו. אלבינה טסה פעמיים על טיל ניסוי לגובה רב ומושקה שימש לבחינת מכשור התמיכה בחיים. כדי לסגל את הכלבות לתא הקטן של ספוטניק 2, הן הוחזקו בהדרגה בכלובים קטנים לתקופות של עד 20 ימים, אומנו בצנטריפוגות שמדמות כוחות G של שיגור טיל והונחו במכשירי הדמיה שמדמים רעשים של חללית. הן אומנו לאכול מזון מיוחד דמוי קריש שיהיה האוכל שלהן בחלל.
על פי מסמך של נאס"א, לייקה שוכנה בלוויין ב-31 באוקטובר 1957, שלושה ימים לפני תחילת המשימה[1]. הטמפרטורות בקוסמודרום בייקונור היו קרות מאוד בעונה זו של השנה, ולכן צינור שחובר למיזוג האוויר שימש לשמירת החום בתא שלה. שני עוזרים הוקצו להשגחה קבועה על לייקה לפני השיגור. בדיוק לפני הטיסה מהקוסמודרום, ב-3 בנובמבר 1957, שופשפה פרוותה של לייקה בתמיסת אלכוהול חלשה, ואז בזהירות הולבשה בקפידה ברתמה מיוחדת. יוד הושם על אזורים בהם הונחו חיישנים להשגחה על תפקודי הגוף שלה.
תא הלחץ בספוטניק 2 איפשר ללייקה מספיק מקום בשביל לעמוד או לשכב והיה מרופד. מערכת מחזור אוויר סיפקה חמצן, ומים ואוכל ניתנו במצב מוקרש. לייקה הוכנה עם רתמה, שקית לאיסוף פסולת, ואלקטרודות כדי לפקח על סימני חיים. הטלמטריה המוקדמת הצביעה שלייקה מתוחה, אך אוכלת את המזון.
החיישנים הראו שבעת השיגור הדופק שלה עלה פי שלושה מהדופק שלה במצב מנוחה. לאחר שהגיעה לחוסר משקל ירד הדופק שלה, אך לקח לו פי שלושה יותר זמן מאשר במהלך הבדיקות המוקדמות, סימן ללחץ. לאחר חמש עד שבע שעות בקירוב של טיסה, לא התקבלו עוד סימני החיים של לייקה מהחללית.
ספוטניק 2 נהרסה לבסוף בכניסה מחדש לאטמוספירה ב-14 באפריל 1958 לאחר 2,570 הקפות במסלול.
נסיבות מותה של לייקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי עדותו של ד"ר דימיטרי מאלאשנקוב, אחד המדענים מצוות משימת ספוטניק 2, שניתנה באוקטובר 2002, לייקה מתה תוך חמש עד שבע שעות לאחר שיגורה לחלל, מעקה ומהתחממות יתר של תא החללית.
סיבת מותה לא פורסמה במשך שנים רבות, והפקידים הרשמיים הצהירו שהיא הומתה המתת חסד במזון מורעל או כשאספקת החמצן נגמרה. פקידים רוסיים רשמיים הביעו צער על כך שנתנו ללייקה למות; עד היום היא הנוסע החי היחיד ששוגר לחלל ללא כל סיכוי לשוב בחיים.
אף על פי שלייקה לא שרדה את המסע, הניסוי הוכיח שנוסע חי מסוגל לשרוד שיגור למסלול סביב כדור הארץ ולעמוד בתנאי חוסר משקל. הנתונים שהתקבלו מטיסתה של לייקה סללו את הדרך לטיסות חלל של בני אדם, וסיפקו למדענים נתונים ראשונים על התנהגות אורגניזם חי בסביבת החלל.
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמן המוזיקה האלקטרונית הדני טרנטמולר הציג בקליפ שלו "Moan" את הגרסה שלו למסע של לייקה. בנחלת בנימין היה פאב על שמה של הכלבה וחלון הראווה שלו היה מחווה לאותו שיגור. בסדרה "האי" מוזכרת כלבה בשם לייקה, לייקה אף הונצחה באנדרטת כובשי החלל. בספר "גורי רוח" של המשוררת אורין רוזנר מופיע השיר "לייקה", על מסעה בחלל. בשנים 1993–2003 פעלה בלונדון להקת מוזיקה אלקטרונית בשם "Laika".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליטל לוין, היום לפני 53 שנה: לייקה נשלחה לחלל, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2010
- ירון דרוקמן, כלבת הרחוב שכבשה את החלל, באתר ynet, 28 באוקטובר 2016
- יאיר ויטמן, "כל הדברים ביקום, רק מבקשים ליטוף", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בנובמבר 2016
- יוליה סגלין, היום לפני: הידידה הטובה בחלל, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 בנובמבר 2016
לייקה משוגרת לחלל, 1957, ארכיון הסרטונים של AP
רן לוי, לייקה, חלוצת החלל, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
- לייקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לייקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
