מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ריר
|
| הגייה* |
rir
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ר־י־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִיל
|
| נטיות |
ר׳ רִירִים; רִיר־, ר׳ רִירֵי־
|
ריר על שפתיים של תינוק
- לשון המקרא נוזל המופרש מהפה, רוק
- ”וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם, וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם; וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.“ (שמואל א׳ כא, פסוק יד)
- ”חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה, פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו סורחות, וזנבו מונח על ירכותיו“ (בבלי, מסכת יומא – דף פג, עמוד ב)
- ”פי מתמלא ריר ואגודלי נתקעת שלא מדעתי בין שִׁנַּי“ (סָפִיחַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא נוזל צמיג המופרש מרקמת גוף בעל חיים או מצמח
- משמעויות (1) ו־(2) מופיעות בלשון המקרא. גם הפועל רר.
- מקבילה בארמית: רירא.
 ערך בוויקיפדיה: ריר |
ערך בוויקיפדיה: ריר