פתח

ערך זה עוסק בפתח. לערך העוסק בהארגון הפלשתיני פת"ח; ראו פת"ח.

יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּתֵּחַ, פֻּתַּח, פִּתֵּחַ(חרט), פֻּתַּח(חרט).

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פתח
שורש וגזרה	פ־ת־ח, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל

1. הזיז כדי לפעור חור או מעבר.

   • ”וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל; וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה, וְלֹא תְחַכֶּה“ (מלכים ב׳ ט, פסוק ג)
   • ”פִּתְחוּ שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים“ (ישעיהו כו, פסוק ב)
   • ” וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ“ (במדבר טז, פסוק לב)
   • "יושבת לה בלומה בתוך כותלי ביתה והספר פותח בפניה פתחי עולם..." (סיפור פשוט, מאת ש"י עגנון)

2. הסיר סוגר, מנעול או מכסה.

   • אורי פתח את המנעול.

3. פקח או פשק דבר מה לרווחה.

   • ” וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ“ (בראשית מב, פסוק כז)
   • ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח', פסוק ו')
   • הוא פתח את ידיו.

4. התחיל, נתן את אות הפתיחה.

   • ” אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי; אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי“ (תהלים מט, פסוק ה)
   • ”הפותח ביו"ד וה"א וחותם ביו"ד וה"א הרי זה חכם...“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה כו)
   • ראש העיר פתח את המשחקים.

• השורש פת"ח נגזר מהמילה "פֶּתַח".

• פתח פה לשטן
• פתח בשיר
• הוא פתח אותה
• פתח בקלפים
• פתח בכד וסים בחבית

• פתוח
• פתיחה
• פתיח

• פער (1)
• פשק (3)
• פצה
• התחיל (4)

• סגר (1,2,3,4)
• סתם (1)
• נעל (2)
• הגיף (3)
• חתם (4)
• אטם
• אָטר

• אנגלית: open‏‏‏‏, spread‏‏‏‏ (3), start‏‏‏‏ (4) ‏

• פותחן
• פָּצַח

השורש פתח

השורש פ־ת־ח א הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים [עריכה] פ־ת־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל פָּתַח פּוֹתֵחַ (ב׳ פעוּל: פָּתוּחַ) יִפְתַח פְּתַח לִפְתֹּחַ נִפְעַל נִפְתַּח נִפְתָּח יִפָּתֵחַ הִפָּתֵחַ לְהִפָּתֵחַ הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פִּתַּח מְפַתֵּחַ יְפַתַּח פַּתַּח לְפַתֵּחַ פֻּעַל פֻּתַּח מְפֻתָּח יְפֻתַּח -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּח מִתְפַּתֵּחַ יִתְפַּתַּח הִתְפַּתַּח לְהִתְפַּתֵּחַ הערות [עריכה] בבניין נפעל, הצורה בפתח גנובה היא זו המופיעה במקורות: ”הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ“ (יחזקאל מד, פסוק ב). בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1] ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פתח
הגייה*	petakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ת־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ פְּתָחִים, ס"ר פִּתְחֵי־

1. כניסה, דלת, שער.

   • ”וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.“ (בראשית יח, פסוקים א – ב)
   • ”כו וַתָּבֹא הָאִשָּׁה, לִפְנוֹת הַבֹּקֶר; וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית-הָאִישׁ, אֲשֶׁר-אֲדוֹנֶיהָ שָּׁם – עַד-הָאוֹר. וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר, וַיִּפְתַּח דַּלְתוֹת הַבַּיִת, וַיֵּצֵא, לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ; וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשׁוֹ, נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת, וְיָדֶיהָ, עַל-הַסַּף.“ (שופטים יט, פסוקים כו – כז)

2. כל חור, אם נקב ואם מעבר.

   • הפתח של הפחית מתאים לשתיה בלגימות קטנות.
   • ”הטוען פתח פתוח מצאתי (כלומר לא מצאתיה בתולה)“ (בבלי, מסכת כתובות – דף ט, עמוד א)

• המילה מופיעה פעמים רבות במקורות.

• פתח תקווה
• פתח דבר
• פתח הנרתיק
• פתח הביב
• הונח לפתחינו
• שיחר לפתחו

• פתחה

• כניסה (1)
• חור (2)

• אנגלית: opening‏‏‏‏

• פות
• פותחן
• סף.

ערך בוויקיפדיה: פתח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פתח
הגייה*	patakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־ת־ח
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ פַּתָּחִין

1. אחד מסימני הניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כקו מאוזן.

   • בי"ת השמוש תנוקד בפתח כאשר יש שימוש בה"א הידיעה, כמו במקרה שלפנינו (בַּמִּדְבָּר). רק כאשר מדובר במקרים בהם אין צורך בה"א הידיעה, יופיע שווא ולא פתח (בְּמִדְבַּר סִינַי). - (שיחה:במדבר)

• פתח גנובה
• חטף פתח

• אנגלית: patach‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: פתח (ניקוד)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): קישט צייר חרט על דבר

   • ”מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות כח, פסוק יא)

2. (יש לשכתב פירוש זה): שכלל הגדיל

בארמית התרגום תִּגְלוֹף.

• פִּתּוּחַ
• פֻּתַּח (הסביל)
  • מְפֻתָּח

• התפתח

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא פתח שחרר מובן ספציפי הסיר בגדים כבדים או כבלים מעל הגוף

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

2. [נדיר] נפתח, הסיר מעל עצמו סוגר.

   • ” נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ “ (שיר השירים ז, פסוק יג)

צורה משנית של פָתַח

• אל יתהלל חוגר כמפתח