מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הניח אדם או חפץ במקומו ופרש לו למקום אחר. ובהשאלה: פרש מרעיון או מדרך מסוימת.
- ”עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ“ (בראשית ב, פסוק כד)
- ”וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה“ (בראשית לט, פסוק יב)
- ”לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת“ (בראשית מד, פסוק כב)
- ”וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם“ (ויקרא יט, פסוק י)
- ”וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת“ (דברים לא, פסוק יז)
- ”וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ בָּעַי וּבֵית אֵל אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַזְבוּ אֶת הָעִיר פְּתוּחָה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל“ (יהושוע ח, פסוק יז)
- ”יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ“ (ישעיהו נה, פסוק ז)
- יש לו סתם פה גדול, עזוב, אל תתייחס אליו.
- הניח והשאיר הדבר ללא שינוי.
- ”בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי“ (בראשית כד, פסוק כז)
- ”אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף“ (מלאכי ג, פסוק יט)
- לשון המקרא נתן מכוחו לעזרה לנזקק
- ”כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ“ (שמות כג, פסוק ה)
- ”עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה“ (נחמיה ג, פסוק ח)
- 1. מילה מקראית. מילה מקבילה בערבית
- 3. יש מפרשים כמובן 1 עזוב השנאה שבלבך (תרגום יונתן ומפרשים בעקבותיו) לדעת רש"י שורש אחר שמשמעו עזרה וחיזוק. גם בנחמיה ג' הסביר ופירש בדרך זו. אך יש מפרשים מלשון חז"ל מעזיבה-טיט על קרות הבניין[דרושה הבהרה].
- ”לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי“ (תהלים לח, פסוק יא) - ”הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה“ (משלי ב, פסוק יז) - ”כִּי גַם אַיֶּלֶת בַּשָּׂדֶה יָלְדָה וְעָזוֹב כִּי לֹא הָיָה דֶּשֶׁא“ (ירמיה יד, פסוק ה)
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
עוזב
|
| שורש וגזרה |
ע־ז־ב
|
| בניין |
פֻּעַל
|
- הושאר לגורלו.
- נבנה וחוזק.
- ”אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר (תהלה) תְּהִלָּת קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי“ (ירמיהו מט, פסוק כה)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא משמעות המילה תלויה במחלוקת פרשנית על פי אותה המחלוקת בפועל עָזַב (3)
- באכדית , בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי , מצוי הפועל שנהגה: "אֶזְאֶּבּוּ" ezēbu , נכתב: e-zi-ba-áš-šu, e-zib, e-zib-ši, šu-zu-ub, šúzu-ub במשמעות "לעזוב","שארית", "לחוס" [1].
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
