עבר

ערך זה עוסק בהלך, חלף והכניס להריון. לערך העוסק בכעס; ראו התעבר.

לערך העוסק בעֻבָּר במשמעות מְעֻבָּר שקים רק בנקבה; ראו עֻבָּרָה.

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עבר
שורש וגזרה	ע־ב־ר א, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא הלך מצד אחד למשנהו, הלך ממקום למקום. החליף מקום או בעלים.

   • ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
   • ”וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר. “ (בראשית כג, פסוק טז)

2. לשון המקרא הלך בתחום מסוים כך שלא השאיר מקום שלא היה בו.

   • ”עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.“ (יהושע א, פסוק יא)
   • ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.“ (שמות יב, פסוק יב)

3. לשון המקרא חלף על פני־

   • ”וַיָּרָץ אֲחִימַעַץ דֶּרֶךְ הַכִּכָּר, וַיַּעֲבֹר אֶת-הַכּוּשִׁי.“ (שמואל ב׳ יח, פסוק כג).
   • ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם; וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק ח)

4. לשון המקרא היה ואיננו עוד.

   • ”כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.“ (שיר השירים ב, פסוק יא)

5. לשון המקרא [חוק ומשפט] פעל בניגוד לצו או בניגוד לחוק.

   • ”כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר אדני אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי אדני אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ.“ (דברים יז, פסוק ב).
   • ”אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי אדני אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה. “ (במדבר כב, פסוק יח).
   • ”וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר“ (אסתר א, פסוק יט)

6. לשון המקרא סלח, ויתר.

   • ”הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ בְּקֶרֶב עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ז, פסוק ח)

7. [סלנג] חוה מאורע מסוים והצליח לשרוד אותו.

   • איזו הקלה,עברתי את הבגרות בהיסטוריה.

• אכדית בהגיית: אֱבַּרֻ (ebāru) בהוראת הפעלים לעבור,לחצות. בעוד הפועל האכדי אֻבֻּרֻ (ubburu ^[1]) שימש בהוראות: לקשור,להקיף וגם: להאשים בפשע ,להוקיע, הקרובות בהוראתן להוראה העברית-משפטית המופיעה בסעיף (5).
• ערבית עָבָּרָ (عَبَرَ) בהוראת "לעבור", לחצות.

• יהרג ובל יעבור
• עברנו את פרעה נעבור גם את זה (7)
• עובר אורח
• עובר לסוחר
• כשנגיע לגשר נעבור אותו

• עבריין
• עברה

• חלף (2,3,4)
• חצה (1)
• צלח (1,7)
• שרד (7)

• אנגלית: pass‏‏‏‏
• ספרדית: pasar‏, correr‏, cruzar

פעל בניגוד לחוק

• אנגלית: transgress‏‏‏‏
• ספרדית: trasgredir‏, transgredir‏‏‏‏

השורש עבר א
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים [עריכה] ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל </noinclude>

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	עיבר
שורש וגזרה	ע־ב־ר ב, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא הביא להריון.

   • ”שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל; תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.“ (איוב כא, פסוק י)

2. לשון חז"ל הוסיף מעט בגודלו של דבר. צירף אליו דבר נוסף. האריך את השנה בכך שהוסיף לה יום או הוסיף חודש. או הגדיל עיר.

   • ”כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים – בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ה, משנה א)
   • ”וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַח לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, [וכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת] הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ז, משנה ז)

• (2:) 'מתעבּר' הוא מי שנפחו גדל, או מתגדל המקביל בתנ"ך לתיבת מתעבר בהוראת מתגאה,משתחצן-אותן תכונות אותן מאמץ הכסיל לחיקו ע"פ הפסוק: ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז). השוו גם לחוטא,או הטועה בהתעברותו מעל כבוד מלך: ”נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ“ (משלי כ, פסוק ב)

• עיבור
• מעוברת

• אנגלית:
  1. breed‏, impregnate ‏‏‏‏
  2. declare leap year‏‏‏‏
• ספרדית:
  1. embarazar‏, engendrar‏, preñar

השורש עבר ב
השורש ע־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים [עריכה] פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- נִפְעַל -אין- הִפְעִיל -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל עִבֵּר או עִבַּר מְעַבֵּר יְעַבֵּר עַבֵּר לְעַבֵּר פֻּעַל עֻבַּר מְעֻבָּר יְעֻבָּר -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְעַבֵּר מִתְעַבֵּר יִתְעַבֵּר הִתְעַבֵּר לְהִתְעַבֵּר

• עובר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עבר
הגייה*	ever
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר א
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ עֲבָרִים

1. לשון המקרא הצד השני.

   • ”וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.“ (דברים ל, פסוק יג)
   • ”בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר“ (יהושע כד, פסוק ב)
   • ”חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא-יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ “ (יחזקאל א, פסוק ט)

2. לשון המקרא צד.

   • ”וַיֹּאמֶר אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד, וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי, נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד“ (שמואל א׳ יד, פסוק מ).

3. לשון המקרא אחד מצאצאי שם, ומאבותיו של אברהם.

   • ”וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח; וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר.“ (בראשית י, פסוק כד)

• מקראי. מקביל לאכדית אֵבַּר ebar. קיים גם את הביטוי באכדית eber nari "עבר הנהר".
• באכדית שנתגלתה בכתובות תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצויה הפועל : "אֶבְּאֶרוּ " ebēru , במשמעות - "עֶבְרוֹ" ^[2].

• עבר הירדן
• עברי פי פחת

• מעבר
• עברי

• אנגלית:
  1. beyond‏, across‏‏‏‏
  2. side‏‏‏‏
  3. Ever‏, Eber‏‏‏‏
• לטינית: trans‏‏‏‏ (1)
• ספרדית:
  1. más allá‏‏‏‏
  2. lado‏‏‏‏

השורש עבר א
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים [עריכה] ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל </noinclude>

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עבר
הגייה*	avar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר א
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ עֲבָרִים

1. לשון ימי הביניים כל התקופה שלפני הזמן הנוכחי.

   • ”הָעָבָר אַיִן, וְהָעָתִיד עֲדַיִן, וְהַהֹוֶה כְּהֶרֶף עַיִן, אִם כֵּן דְאָגָה מְנַיִן.“ (פתגם עממי, מאת פלא יועץ בזֶמֶרֶשֶׁת)
   • "כִּי אֲמִתִּית הִיא, וְלֹא סֵמֶל / וְלֹא דֶּגֶל וְלֹא אוֹת / הֶעָבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ, / הִיא צוֹפָה אֶל הַבָּאוֹת." (בַּת שִׁשִּׁים, מאת הגבעטרון)

• מחידושי התיבונים.^[3]מן הפועל עָבַר; קיצור של הצירוף הַזְּמָן שֶׁעָבַר.

• לשעבר

• קדם
• היסטוריה

• הווה
• עתיד

ערך בוויקיפדיה: עבר

ציטוטים בוויקיציטוט: עבר

השורש עבר א
השורש ע־ב־ר הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים [עריכה] ע־ב־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל עָבַר עוֹבֵר יַעֲבוֹר עֲבוֹר לַעֲבוֹר נִפְעַל נֶעֱבַר נֶעֱבָר יֵעָבֵר הֵעָבֵר לְהֵעָבֵר הִפְעִיל הֶעֱבִיר מַעֲבִיר מַעְבִיר יַעֲבִיר הַעֲבֵר לְהַעֲבִיר הֻפְעַל הֻעֲבַר או הָעֲבַר מָעֲבָר יֻעֲבַר יָעֲבַר -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל </noinclude>

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עובר
הגייה*	ubar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ב־ר
דרך תצורה	משקל קֻטָּל
נטיות	ר׳ עֻבָּרִים

1. יצור חי אשר טרם נולד, ומתקיים בבֵיצה או בבטן אמו; בשלב שמרגע ההפריה ועד צאתו לאויר העולם.

   • ”הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ – מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים – נֶאֱמֶנֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ט)
   • ”הָאוֹמֵר, בְּנִי זֶה מַמְזֵר, אֵינוֹ נֶאֱמָן; וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ, מַמְזֵר הוּא, אֵינָם נֶאֱמָנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נֶאֱמָנִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ח)

• גולם

• אנגלית: embryo‏, fetus‏‏‏‏
• ספרדית: feto‏, embrión‏‏‏‏

ערך בוויקיפדיה: עובר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוברים