מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חרפה
|
הגייה* |
kherpa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־ר־ף א
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
חֶרְפַּת־; ר׳ חֲרָפוֹת, חֶרְפוֹת־
|
- לשון המקרא פגיעה קשה בתדמית או במוניטין, היעדר כבוד.
- ”וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם – לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ עָרְלָה; כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ.“ (בראשית לד, פסוק יד)
- ”וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת־חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל...“ (שמואל ב׳ יג, פסוק יג)
- ”אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי; כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד.“ (ישעיהו נד, פסוק ד)
- ”וְלֹא־אַשְׁמִיעַ אֵלַיִךְ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם, וְחֶרְפַּת עַמִּים לֹא תִשְׂאִי־עוֹד...“ (יחזקאל לו, פסוק טו)
- ”וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־אִישׁ; חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם.“ (תהלים כב, פסוק ז)
- ”הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים עט, פסוק ד)
- ”וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.“ (דניאל יב, פסוק ב)
- "מְכוֹרָה שֶׁלִי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה – / לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר; / רַק אַחַת בַּעלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה / וּגְנוּתֵךְ, חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר." (מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי , מאת לאה גולדברג)
- מקור המילה במקרא. מגזירון הפועל חֵרֵף
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חורפה
|
הגייה* |
khur-pa
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ח־ר־ף ג
|
דרך תצורה |
משקל קֻטְלָה
|
נטיות |
ר׳ חֻרְפּוֹת; חֻרְפַּת־, ר׳ חֻרְפּוֹת־
|
- עברית חדשה להב, קצה הסכין החותך, חוד המקדח.
- להב חיתוך בעל חורפה ישרה וחדה, יחתוך תמיד בנקודה בו הוצב, ובקו אותו מכוונת יד החותך (הסבר הניתן לגבי מכונות חיתוך)
- מארמית: של לשון חז"ל חריפות ההוא חורפא דסכינא הוא דקא בזע (סנהדרין נו א) (חוד הסכין הוא שחותך)