חדש

חָדָשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חדש
הגייה^*	khadash
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ד־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת

לשון המקרא שלא היה מוכר עד כה.
- ”יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז לָחֶם שְׁעָרִים; מָגֵן אִם-יֵרָאֶה “ (שופטים ה, פסוק ח)
- ”וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף“ (שמות א, פסוק ח)

מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu, סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית'). בלשון נקבה, המשמעות המקראית (שמואל ב', כא) הינה–חרב.
באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" ^[1].

↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7

לשון המקרא משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו; החלק השנים עשר של השנה.
- ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
- ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח, פסוק טז)
- ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ה)
- בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.

מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש. במקור, רק הירח החדש כונה חודש, כנראה בפסוק: ”וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כג), והמונח הושאל לכלל התקופה. מעתק דומה חל על שבת בלשון חז"ל.

ערך בוויקיפדיה: חודש

לשון המקרא הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.
- ”שלשה בתים הן בית שבנוי מתחלה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לע"ז וחידש נוטל מה שחידש“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
- הלכתי לקַניוֹן כדי לחדש את מְלַאי הבגדים שלי.
- "כתב ע"ג כתב ר"ל: שהיו מטושטשות מעט וחדשן בהעברת קולמוס עליהן" ((בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קד עמוד ב))
הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
- ”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק י, הלכה ב)
- {{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
- {{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
- אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
- דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.