מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק באות אל"ף; ראו א.
|
- לשון המקרא לימד; חנך בו דעת או הכיר לו איזו מומחיות חדשה.
- ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.“ (איוב לג, פסוק לג)
- לימד בעל־חיים, הקנה התנהגות או מיומנות מיוחדת.
- אילפתי את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה.
- בלשון המקרא, השורש "אלף" מציין גם לימוד (כנ"ל) וגם בעל חיים מסוים (אלפים = שוורים). מלבי"ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה"אלפים" הם "שוורים המלומדים לחרוש", וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל "אילף" כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.[דרוש מקור]
- גם בצורת העתיד 'תאלף': ”פֶּן-תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו; וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ“ (משלי כב, פסוק כה)
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אלף
|
| הגייה* |
elef
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ל־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
זוגי: אַלְפַּיִם; ר׳ אֲלָפִים
|
- מספר טבעי; 1,000; 103
- ”אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.“ (במדבר ב, פסוק לב)
- "להוד אלף שנים מפכות במסתרים, / אלף שנים צעירות לפניו" (שיר בבוקר בבוקר, מאת אמיר גלבוע)
- תקופה בת אלף (1) שנים.
- המאה העשרים ואחת היא הראשונה באלף השלישי.
- בסוף המאה העשרים היה חשש רב מבאג אלפיים.
- אוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)[1]; ארמית מקראית: ”אֲלַף“ (דניאל ה, פסוק א), "אַלְפָּא" (שם); ערבית: أَلْف (אַלְף), ארמית סורית: ܐܠܦܐ.[2]
|
|
- ספרדית: mil
- ערבית: ألف (תעתיק: אַלְף)
- צרפתית: mille
- רוסית: ты́сяча (תעתיק: tisyacha)
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אלף
|
| הגייה* |
elef
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ל־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ אֲלָפִים
|
- לשון המקרא שור, פר (רק ברבים)
- ” בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.“ (דברים כח, פסוק ד)
- באוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)[3] ובכנענית 𐤀𐤋𐤐 (אלף)[4], במשמעות שור. ייתכן שבאוגריתית 𐎜𐎍𐎔 (אֻלף)[5] במשמעות מנהיג צבאי,[6] אך ייתכן שגם מילה זאת במשמעות שור או פר.[7] אכדית אַלפֻּ.
- צורתה הכנענית העתיקה של האות א' היא כראש פר
←𐤀←Α, (משם יוונית אלפא), ומכאן שמה "אלף".
- ↑ לוחות UT 1 Aqht, 2 Aqht V, ’nt I, ’nt IV, 51 I, 77
- ↑ "אלף", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 503)
- ↑ לוחות UT Krt, ’nt IV, ’nt IV x, 1, 5, 51 VI, 62, 76 III, 609, 1137
- ↑ KAI 24 (מצבת כלמו), 26 (כתובת אזתוד), 69 (כתובת התעריף ממרסיי); ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 143
- ↑ לוח UT 2
- ↑ ח. א. גינזברג, כתבי אוגרית, מוסד ביאליק, תרצ"ו, עמ' 96
- ↑ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280
ערך בוויקיפדיה: אילוף כלבים
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אלף